תא"מ 43256-01-14 אלי פרץ בניה ויזמות בע"מ נ' שבת

לפני תביעה כספית.

התובעת מפעילה מוסך לתיקוני רכב ופחחות. לטענת התובעת, הנתבע התקשר עמה במספר הסכמים לתיקוני מספר רכבים, אך לא פרע את חובו במלואו בגין התיקונים, כמו גם חובו בגין שכר טרחת השמאים אשר אמדו את הנזקים ושכרם שולם באמצעות התובעת. לטענת התובעת, היא ביצעה תיקונים עבור התובע בחלקו הקדמי של רכב מרצדס אי קלאס והוציאה בגינם ביום 11/11/10 חשבונית ע"ס 48,685 ₪. כן, ביצעה התובעת תיקונים בחלקו האחורי של רכב מרצדס אי קלאס והוציאה בגינם ביום 11/11/10 חשבונית ע"ס 24,627 ₪. התובעת טוענת כי הוסכם שסכום ההשתתפות העצמית בו נשא הנתבע ינוכה מחיובו לתובעת ולפיכך נותר הנתבע חב לה 68,218 ₪. לטענת התובעת, שולם לה 27,969 ₪ בלבד והנתבע נותר חב לה סך של 40,249 ₪. עוד נשאה התובעת, לטענתה בשכר טרחת השמאי בסך של 2680 ₪ ובעלות רכב חלופי אשר הושכר עבור הנתבע מיום 17/10/10 ועד ליום 28/10/10 בסך 4363.92 ₪. התובעת טוענת כי עלויות השמאי ועלות הרכב החלופי לא שולמו לה בידי הנתבע.

לטענת התובעת, היא ביצעה תיקונים אף ברכב מרצדס אם אל והוציאה בגינם ביום 4/3/11 חשבונית ע"ס 64,738 ₪. התובעת טוענת כי הנתבע שילם עבור התיקון ברכב זה סך של 50,000 ₪ ולפיכך נותר חב לה 14,738 ₪.

לטענת התובעת היא ביצעה תיקונים ברכב אאודי אשר בבעלות בנו של הנתבע והוציאה בגינם ביום 3/5/10 חשבונית ע"ס 18,077 ₪. לטענת התובעת שולם לה 9567 ₪ והנתבע נותר חב לה סך של 8509.8 ₪. כן, טוענת התובעת כי עלות שכר טרחת השמאי בגין רכב זה, בסך 1392 ₪, לא הושבה לה בידי הנתבע.

לטענת התובעת היא ביצעה תיקונים ברכב מאזדה אשר בבעלות אמו של הנתבע והוציאה בגינם ביום 7/9/11 חשבונית ע"ס 5167 ₪. התובעת טוענת כי חשבונית זו לא נפרעה כלל בידי הנתבע.

התובעת טוענת כי הסכומים אשר חב לה הנתבע בגין התיקונים אשר פורטו לעיל ואשר טרם נפרעו מגיעים לסך של 77,099.72 ש"ח, אך סכום התביעה הועמד ע"ס של 75,000 ₪ על מנת להתאימה לסדר דין מהיר בו התנהלה ומכאן תביעתה אשר לפני.

הנתבע טוען כי בתקופה הרלבנטית לתובענה שררה בינו לבין מר אלי פרץ, בעל מניות בתובעת, מערכת יחסים עסקית וחברית אשר מכוחה ועל מנת לספק עבודה לחבר ושותף עסקי, כך לטענת הנתבע, הוא הכניס מספר רכבים לתיקון במוסך התובעת. הנתבע טוען כי הוסכם בין הצדדים על ביצוע התשלום בגין תיקון הרכבים במזומן והנתבע לא קיבל על כך חשבוניות ואף לא את החשבוניות אשר צורפו לכתב התביעה. עוד טוען הנתבע, כי התובעת לא העלתה משך שנים רבות כל טענה ביחס לחוב הנטען ולא פנתה אל הנתבע בדרישה לשלמו. לטענת הנתבע תביעה זו הינה תולדה של סכסוך עסקי אשר פרץ בין מר פרץ לנתבע ובאמצעות תובענה זו מנסה מר פרץ להשיב לעצמו הפסדים, אשר הנתבע טוען כי נגרמו לו כתוצאה מסיום מערכת היחסים העסקית בין השניים. הנתבע טוען כי באשר לרכב המרצדס אי קלאס, שולם לתובעת עבור תיקונים בחלקו הקדמי של הרכב ובחלקו האחורי 25,000 ₪ במזומן וכן סכום נוסף בהמחאה. הנתבע טוען כי הרכב הוכנס למוסך התובעת בשל הפצרותיו של מר פרץ, שכן הנתבע היה אדיש מכוחה של פוליסת הביטוח אשר הונפקה לרכב , לזהות המוסך המתקן. הנתבע מוסיף וטוען כי בין הצדדים הוסכם שהתשלום אשר בוצע על ידו יכסה את מלוא הנדרש בידי התובעת. הנתבע טוען עוד כי לא נזקק כלל לרכב חלופי שכן רכב שכזה ניתן לו בידי סוכנות מרצדס ומעולם לא דרש או נזקק לחוות דעת שמאיות בעניינו של רכב המרצדס אי קלאס.

אשר לרכב המרצדס אם אל, טוען הנתבע כי סוכם בינו לבין מר פרץ שעלות התיקונים תעמוד ע"ס של 50,000 ₪, סכום אשר שולם בידי הנתבע במלואו. לטענת הנתבע הוא לא היה מסכים לשלם מעבר לכך על תיקונים במוסך המרוחק ממקום מגוריו, בעוד שעל פי פוליסת הביטוח המצויה ברשותו הוא רשאי לתקן את הרכב בכל מוסך מורשה הקרוב למקום מגוריו. הנתבע שב וטוען כי עשה כן בשל הקשרים העסקיים אשר היו בינו לבין מר פרץ.

אשר לרכב האאודי, טוען הנתבע כי סוכם בין הצדדים שעלות התיקונים תעמוד ע"ס של 12,000 ₪ ומשכך שילם הנתבע לתובעת סך של 2400 ₪ במזומן ואילו היתרה בסך 9567 ₪ שולמה בהמחאה. לטענת הנתבע הוא מעולם לא נזקק לחוות דעת שמאי ולא ביקש עריכתה של חוות דעת שכזו ומשכך אינו אמור לשלם עבור שכר טרחת השמאי.

אשר לרכב המאזדה טוען הנתבע כי עלות התיקונים שהיו קלים במיוחד, עמדה ע"ס 2000 ₪ והללו שולמו במזומן. לטענת הנתבע הוא לא קיבל מעולם תמורתם חשבונית כדין.

הנתבע טוען כי לא יתכן שהתובעת מסרה בידיו את רכביו המתוקנים, באם לא הסדיר פעם אחר פעם כנטען על ידה את עלות התיקונים ויתרה מכך, התובעת שקטה על שמריה במשך למעלה משלש שנים ולא פנתה אליו בכל דרישה , דבר אשר מאשר טענת הנתבע כי מדובר בתביעה שתכליתה לנגח את הנתבע ולהוציא ממנו כספים שלא כדין. משכך, עתר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו.

דיון :

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע הפקיד את רכביו לצורך ביצוע תיקונים שונים בהם, במוסך התובעת. אין אף חולק, כי תיקונים אלו בוצעו.