תא"מ 43256-01-14 אלי פרץ בניה ויזמות בע"מ נ' שבת

לפני בקשת התובעת להבאת ראיות אשר התקבלו במענה לאחר קיומה של ישיבת ההוכחות.

התובעת מבקשת להביא בפני בית המשפט שתי חוות דעת שמאיות בנוגע לעלות תיקון רכב המרצדס אם אל של הנתבע וכן בנוגע לרכב המזדה השייך לאמו של הנתבע. התובעת טוענת כי חוות דעת אלו לא היו בידה בעת קיום ישיבת ההוכחות, שכן הן נשלחו לחברת הביטוח "איילון" מבלי שהתובעת תקבל העתק מהן. לטענת התובעת, יתר חוות הדעת בעניין רכבי הנתבע הגיעו אליה, שכן היא זו אשר שילמה בעבור הכנתן. עוד טוענת התובעת כי פנתה אל השמאי, לאחר ישיבת ההוכחות וזה העביר לידיה את העתקי חוות הדעת. לטענתה, חשבוניות המס והעסקה הרלבנטיות מציינות מפורשות כי הסכומים הנקובים בהן הם "לפי הערכת שמאי". התובעת טוענת כי חוות דעת אלו היו כל העת בשליטת הנתבע שכן סוכן הביטוח מטעמו, אשר חוות הדעת מצויות בתיקיו, הובא לעדות, אך בחר שלא לעיין בתיקים הרלבנטיים ואף בחר שלא להביאם עמו לעדות. הנתבע לא גילה כי המסמכים מצויים ברשותו במסגרת גילוי המסמכים והתובעת טוענת כי אין לתן לו את האפשרות להיבנות ממחדלו זה. לטענת התובעת, אי הגשת חוות הדעת האמורות אין בה להעיד על חוסר תום לב של התובעת ואין טעם ענייני להתנגד להגשתן שכן בחקירתו הנגדית נמנע הנתבע מחקירת השמאי על הסכומים הנקובים בחוות דעתו. התובעת טענה כי הפסיקה הרלבנטית תומכת בגילוי האמת ומצדיקה את זכותה של התובעת להביא כראיה את שתי חוות הדעת על אף שנסתיימה הבאת הראיות ואף הסתיים שלב הסיכומים.

הנתבע התנגד לבקשה וטוען כי מדובר בתביעה בסדר דין מהיר בו מוגשות מלוא הראיות בצוותא עם כתבי הטענות. לטענת הנתבע במסגרת תובענה זו כבר נשמעו סיכומי הצדדים ובהעדר הסבר סביר לכך שהתובעת לא צירפה את חוות הדעת לכתבי טענותיה, אין מקום להתיר לה לעשות כן. הנתבע הפנה לפסיקה הרלבנטית באשר לתנאים הנדרשים לשם צירוף ראיה, לאחר שלב סיום שמיעת הראיות וטען כי התובעת ידעה היטב על קיומן של ראיות אלו ובחרה שלא להציגן. הנתבע טען כי חוות הדעת האמורות היו ברשות התובעת או לכל הפחות היה עליה לדעת על קיומן , שכן חוות הדעת הנוספות בעניין רכביו של הנתבע דווקא היו ברשותה. עוד טוען הנתבע כי התיקונים בוצעו בהתאם לחוות דעת שמאי ולפיכך חזקה כי התובעת ידעה על קיומן של חוות דעת אלו, שהרי תיקנה את רכבי הנתבע. עוד טוען הנתבע כי חוות הדעת כלל לא היו ברשותו , הוא אינו מכיר אותן ואילו סוכן הביטוח שלו, כלל לא ידע כי הוא עומד להעיד על אודות מסמכים כלשהם כי אם זומן להעיד אך ורק לעניין הטענה כי פנו אליו בבקשה לפרוע את חובו של הנתבע. הנתבע טען כי קבלת ראיות אלו בשלב זה, תביא בהכרח לפתיחת הדיון מחדש וניהול ישיבת הוכחות נוספת, שכן לנתבע הזכות להביא עדים מטעמו בנקודה זו. לטענת הנתבע קבלת הראיות בשלב מאוחר זה, בלא לתת לו אפשרות להבאת עדים מטעמו, תפגע בזכויותיו. הנתבע עתר איפוא לדחיית הבקשה להצגת הראיות וככל שזו תתקבל, עתר כי יתאפשר לו לעיין בראיות ולהשלים טיעוניו במידת הצורך, לקבוע ישיבת הוכחות נוספת לשם חקירת עדים רלבנטיים ביחס לראיות אלו וכן לאפשר לנתבע להגיש ראיות הזמה מטעמו.

דיון :

הפסיקה קבעה כי אכן דלתות בית המשפט פתוחות לרווחה בפני המבקשים סעד ויכולת הפניה לבתי המשפט היא מזכויות היסוד של האדם. אולם בצד זאת, החובה היא על בית המשפט לשמור על סדריו. נפסק כי כאשר אירעה תקלה ובעל דין שוגה במהלכו של המשפט וניתן לתקן זאת מבלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, כי אז על בית המשפט להרשות זאת, אך על בעל דין להגיש ראיותיו בבת אחת ולא טיפין טיפין. עוד נפסק כי בבחינת השאלה אם להתיר הגשת ראיות נוספות, יש לשקול את אופי הראיה הנוספת (האם זו ראיה "טכנית" ופשוטה), השלב אליו הגיע המשפט, האם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם ומדוע זה לא הובאו אותן ראיות בזמן הראוי.

ראה ברע"א 2370/12 מנחם קורן נ. חיפה כימיקלים בע"מ (ניתן ביום 31/10/12).

הנטל להוכיח כי הבקשה נכנסת בחריג לסדר הבאת הראיות, מוטל על שכמו של זה המבקש לחרוג מן הסדר התקין

ראה ע"א 579/90 רוזין נ. בן נון פ"ד מו(3) 738.

בחינת מכלול השיקולים מביאים למסקנה המבקשת כי אין מקום להבאתן של הראיות הנוספות אותן מבקשת התובעת להביא ואבהיר :

המדובר בשתי חוות דעת המתייחסות לתיקונים אשר בוצעו ברכב המרצדס אם אל של הנתבע וברכב המזדה השייך לאמו של הנתבע. אמנם לכאורה מדובר בראיות פשוטות , ברם הבאתן תצריך בהכרח העדתו של השמאי אשר ערך אותן, בישיבת הוכחות נוספת וזאת על מנת להגישן בידי עורכן בפני בית המשפט. לנתבע תהא הזכות כמובן , לערוך חוות דעת מטעמו אשר תהווינה ראיות הזמה לאמור בחוות הדעת מטעמה של התובעת. התובעת מן הסתם תבקש לחקור את שמאי הנתבע והנה נמצאנו מחטיאים את מטרת המחוקק בניהול הליך תובענה בסדר דין מהיר. הליך זה נועד לבירור תובענות במהירות ובפשטות ולשם כך בדיוק הורה המחוקק על הגשתן של מלוא ראיות הצדדים במצורף לכתבי הטענות שלהם, כך ששמיעת ההליך תתבצע בתוך פרק זמן קצוב ואף יינתן פסק דין זמן קצר לאחר שמיעת הראיות כולן.