תא"מ 43201-09-14 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' יוגדיובץ ואח'

בפני תביעת שיבוב ע"ס 1,749 ₪ בגין נזק שנגרם לרכב התובעת.

לטענת נהג התובעת רכב שהיה לפניו נסע רברס , הוא צפר לו אך למרות זאת פגע ברכבו. לטענתו נהג הנתבעים קיבל הכוונה מחבר שלו .

לטענת נהג הנתבעת הוא אכן נסע לאחור ואף קיבל הכוונה מאדם אך לטענתו לא פגע ברכב התובעת ונהג התובעת ניגש אליו לאחר מספר דקות וטען שרכבו פגע ברכב. עוד טען שאין לו השתתפות עצמית למקרה שיימצא אשם בתאונה.

בנושא ההשתתפות העצמית התקיים דיון נוסף ובו נחקרה עובדת של הנתבעת אשר הצהירה כי תחילה היתה השתתפות עצמית של כ 2,000 ₪ , אולם יום לפני התאונה ובאותו יום שבו שכר את הרכב הנהג ביקש להרחיב את הכיסוי הביטוחי כך שתבוטל ההשתתפות העצמית.

לאחר ששמעתי את העדויות אני סבור כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה מן הנימוקים הבאים:

עדות נהג התובעת לא נסתרה והיא נתמכת בטופס ההודעה שנחתם כמה ימים לאחר התאונה.

אמנם עדות נהג הנתבעת לא נסתרה , אולם יש כמה נקודות שמחלישים אותה . טופס ההודעה נושא תאריך 8/1/14 כאשר ככל הנראה ישנה טעות סופר בשנה והטופס הוגש מספר חודשים לאחר התאונה ובטופס ההודעה ציין נזקר בחניה לרכב צד ג' במקום לציין כי אין נזק לצד ג'. ההסבר שלו בעניין זה כי רשם את טענת התובעת אינו מניח את הדעת.

הנתבע לא הביא לעדות את האדם שכיוון אותו אשר יכול היה להעיד כי לא היה מגע בין המכוניות.

בנוסף , וזאת מבלי לפגוע במהימנות עדת הנתבעת אשר העידה על פי המסמכים , לא השתכנעתי כי ביטול ההשתתפות העצמית נעשה ביום 16/3/14 לפני התאונה ולעניין זה לא הובא כל אסמכתא ( החשבונית הוצאה ביום 18/3/14 , התרשומת הפנימית לא צורפה ומנהל הסניף שביצע בפועל את ההארכה לא הובא לעדות ) .

לאור האמור אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1,749 ₪ בצירוף אגרה כפי ששולמה , שכר העד ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.