תא"מ 43017-08-15 המאגר ב.נ.כ. בע"מ נ' פלס איטום - שיקום מבנים ובניה בע"מ

1.ראשיתה של התביעה שלפניי בבקשה לביצוע תובענה על סכום קצוב אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. לימים, ולאחר שניתנה רשות להתגונן, תוקן כתב התביעה בכל הנוגע לזהות התובעת בתיק, ואולם נימוקי התביעה נותרו בעינם.

2.ההסכם -

ראוי להקדים ולהבהיר כי עילת התובענה דנן הינה הפרה נטענת של הסכם שנערך בין חברת איילון בלו ליסינג בע"מ (להלן: איילון) לבין מר יועז ברגר, מנכ"ל הנתבעת כאן.

מפאת חשיבות הדברים יובאו כאן עיקרי ההסכם האמור -

א.על פי ההסכם שכר מר ברגר מאת חברת איילון רכב מסוג מזדה 3 מ.ר. 17-762-66 ש.י. 2008 (להלן: הרכב), והתחייב לשלם תשלומים חודשיים בגין שכירותו (אשר על פי ההסכם נקבעו כנגזרת של מרחק נסיעה קבוע מראש ברכב במהלך 12 חודשים) וכן תשלום בעבור חריגה ממכסת הקילומטראז' השנתית, תשלומים בגין אגרות וקנסות וכן חיובי נסיעה בכביש אגרה. מנגד התחייבה איילון להעמיד לרשות מר ברגר שירותי טיפול ותחזוקה שוטפים לרכב הנדון.

ב.בנספח להסכם הוסכם כי המרחק המוסכם שרשאי מר ברגר לנסוע ברכב, קרי זה הכלול בדמי השכירות, עומד על 30,000 ק"מ בשנה, וכי בגין כל חריגה ממרחק זה ייערך תחשיב בהתאם למתווה המובא שם כך שכל חריגה של עד 20% מהמרחק הכולל שרשאי מר ברגר לעבור במהלך כל תקופת השכירות יביא לחיוב בעלות של 20 אג' לק"מ, חריגה של כל אחוז נוסף עד ל- 30% יביא לחיוב בשיעור של 30 אג' לק"מ וכן הלאה.

ג.זאת ועוד, על פי הסכם השכירות התחייב מר ברגר להשיב את הרכב לידי איילון בתום 3 שנות שכירות והוסכם בין הצדדים שם כי במידה ולא יוחזר הרכב במועד ידרש מר ברגר -השוכר לשלם דמי שכירות כפולים עבור התקופה שמיום סיום תקופת השכירות ועד להחזרתו בפועל, ויחולו עליו כל ההתחייבויות על פי ההסכם, מבלי שהדבר יחשב כהסכמה לתקופת אופציה. איילון התחייבה לבדוק את הרכב במעמד החזרתו בנוכחות מר ברגר ולערוך רשימת ליקויים, אותם ידרש מר ברגר להיטיב ככל שמדובר בליקויים שאינם נובעים מבלאי סביר.

ד.לבסוף הובהר בהסכם כי איילון רשאית להמחות את זכויותיה על פי ההסכם לצד שלישי ואילו מר ברגר אינו רשאי להעביר את החזקה ברכב וזכות השימוש בו על פי ההסכם לצדדים שלישיים, בין בתמורה ובין ללא תמורה.

3.טענות התובעת -

על פי כתב התביעה המתוקן התובעת אוחזת בידיה המחאת זכות מאת איילון מיום 1/3/13, המקנה לה את מלוא הזכויות על פי ההסכם שנערך עם מר ברגר ביום 21.12.2008, הוא ההסכם נשוא תובענה זו (להלן: ההסכם).

הנתבעת, כך הובהר שם, היא מי שהומחו לה הזכויות והחובות על פי הסכם השכירות ממר ברגר, במסגרת המחאת זכויות מיום 23.6.13, אשר העתקה צורף לכתב התביעה.

התובעת טוענת בתביעתה כי על אף הוראות ההסכם, והגם שהרכב הועמד לרשות מר ברגר ביום 21.12.08 לא הוחזר הרכב בחלוף 36 חודשי השכירות (קרי, ב- 20.12.11), וזה הועבר לרשותה רק ביום 26.12.13, קרי באיחור של 737 ימים (להלן: תקופת האיחור).

בעבור תקופת האיחור שילמו מר ברגר/הנתבעת את דמי השכירות הרגילים בלבד.

עוד טענה התובעת כי הנתבעת/ מר ברגר אף חרגו בכמות הקילומטרים שהרכב גמע, כך שלמעשה תחת שזה יעבור מרחק של 150,631 ק"מ (30,000 ק"מ לשנה מכפלת תקופת האחזקה ברכב), גמע הרכב 259,187 ק"מ, ונוצרה חריגה בכמות הקילומטרים שמקימה זכות לפיצוי בשיעור של 26,207.29 ₪, על פי המתווה שבנספח להסכם.

מעבר לכל אלו טענה התובעת כי הרכב הוחזר כשהוא מוזנח ועליו סימני נזקים, שריטות וחבלות מרובות, אותם יש לתקן, ואשר עלות תיקונם עומדת על סך של 3,000 ₪, וכן כי הנתבעת נותרה חייבת בגין קנסות וחיובי כביש אגרה שלא שולמו בסך כולל של 2,257 ₪ כולל מע"מ.

התובעת טוענת כי שלחה אל הנתבעת חשבונית לחיוב בגין יתרות החוב כאמור בסך כולל של 34,465 ₪, והזרימה הוראת תשלום לחיוב הוראת הקבע שהעמידה לרשותה הנתבעת, ואולם הוראת הקבע חוללה בשל מסירת הודעת ביטול מטעם הנתבעת. לאחר מכן פנתה התובעת לנתבעת לשם הסדרת החוב, וזו לא הכחישה את חובה אך ביקשה לפרוס אותו ל- 10 תשלומים. בהתאמה שילמה הנתבעת תשלום אחד בשיעור של 3,446.5 ₪, ואולם יתרת התשלומים חוללו ובוטלו, ומכאן התביעה דנן.

4.טענות הנתבעת -