תא"מ 43008-08-15 קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ נ' דוד ואח', ת"א 38168-10-15 הרמן שיווק בע"מ ואח' נ' דסאל מרחבים הובלה בתפזורת שותפות מוגבלת ואח'

1.לפניי שתי תביעות כספיות שאוחדו: הראשונה, תא"מ 43008-08-15 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, ת"א 38168-10-15 (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים.

תאונת הדרכים אירעה ביום 12.03.2015 בין כלי רכב, מסוג משאית, מ"ר 61-082-13, שהיה בעת קרות התאונה מבוטח אצל התובעת בתביעה הראשונה, בבעלות הנתבעת 1 בתביעה השנייה, ונהוג בידי הנתבע 2 בתביעה השנייה (להלן: "המשאית") לבין כלי רכב, מסוג מסחרי, מ"ר 88-187-52 שהיה בעת קרות התאונה נהוג בידי הנתבע 1 בתביעה הראשונה ומבוטח אצל הנתבעת 2 בתביעה הראשונה ובבעלות התובעות בתביעה השנייה (להלן: "רכב המסחרי") (להלן: "התאונה").

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעות להתקבל חלקית, באופן שנהג רכב המסחרי יישא באחריות לתאונה בשיעור של 45% ואילו נהג המשאית יישא באחריות לתאונה בשיעור של 55%.

חרף הסכמת הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.לאור החומר שהונח בפניי ועדויות הצדדים אני סבור כי על פי מאזן ההסתברויות הוכח כי שני נהגי כלי הרכב היו אחראים לקרות התאונה.