תא"מ 4288-12-14 מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' יעקבי(המנוח) ואח'

: | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
4288-12-14
16.3.2016
בפני השופט:
1. גד ארנברג
2. סגן הנשיא


- נגד -
תובעת:
מנהל מקרקעי ישראל ירושלים
נתבעים:
1. זאב יעקבי (המנוח)
2. מלכה יעקבי (המנוח)
3. טוביה יעקבי
4. ברוך יעקבי
5. אסתר יעקבי
6. דוד יעקבי
7. אהוד יעקבי
8. יונתן יעקבי
9. זהבית יעקבי

פסק דין

התובעת תובעת מהנתבעים 3-9 את דמי החכירה השנתיים החלים על נכס המקרקעין הידועים כגוש 30412 חלקה 14 ומצויים ברחוב שמורק 12 ירושלים (להלן: "המקרקעין").

חוכרי הנכס היו המנוחים הנתבעים 1 ו- 2. הנתבעים 3 ו- 4 הם יורשיהם לפי דין של הנתבעים 1 ו- 2 והנתבעים 5 – 9 נתבעו כמי שמתגוררים בפועל בנכס ומחזיקים בו ביחד עם הנתבע 4.

התביעה היא על סכום 64,269 ₪ עבור דמי חכירה לתקופה שמיום 1.4.08 עד 31.3.15. סכום התביעה נובע מנוהל 1243 של התובעת לפיו דמי החכירה לשנה הינם 6% מערך המקרקעין על פי שומה של השמאי הממשלתי.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו שהנתבע 4 נכה 100% ומתקיים מגמלאות מל"ל, הוא ירש את המקרקעין מהוריו (הנתבעים 1 ו- 2 ) ואיתו מתגוררים בני משפחתו – הנתבעים 5-9 . הנתבע 4 פנה לתובעת מיד לאחר קבלת דרישה לתשלום דמי החכירה, עוד בשנת 2012 משלא קיבל תגובות פנה שוב ושוב לתובעת. לבסוף, למרות שנאמר לו שעניינו ידון ויישקלו את הפחתת החוב, לא נעשה דבר והוגשה התביעה. הנתבעים טענו עוד כי הנתבע 3 ויתר על זכותו במקרקעין לטובת הנתבע 4 לכן אין לחייבו ואין לחייב את הנתבעים 5-9 שמתארחים אצל הנתבע 4 ואינם בעלי זכויות במקרקעין.

נעשו ניסיונות להביא את הצדדים להסכמה כלשהי שתכלול תשלום החוב לשיעורין אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה לפיכך נשמעו עדים, כאשר נציגת התובעת חוזרת על טענותיה וכן הנתבע חוזר על טענותיו.

בחקירה התברר שהוגשה נגד הנתבע תביעה נוספת על ידי התובעת בלשכת ההוצל"פ בחיפה וניתנה לתובעת הזדמנות להסביר את כפל התביעות. התובעת המציאה אישור לפיו התיק בחיפה נסגר והתביעה שם נמחקה.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה שיש לחייב את הנתבע 4 בלבד בתשלום מלוא סכום התביעה.

הנתבע 4 לא הכחיש כי הוא המחזיק הבלעדי של המקרקעין וכי איתו מתגוררים הנתבעים 5-9. הנתבע 4 אף שילם בעבר את תשלומי דמי החכירה כך שלמעשה יש לכך הודאה בחובתו לשלם את דמי החכירה. גם פניותיו של הנתבע 4 לתובעת, החל משנת 2012 עת קיבל את הדרישה לתשלום דמי החכירה, להפחית את גובה החוב עקב מצבו הרפואי יש בהם משום הודאה בקיום החוב ובחובתו של הנתבע 4 לשלמו. הנתבע לא העלה בכתב הגנתו טענות לפיהן הוא אינו חייב בחוב עקב אי הוצאת צו ירושה או מסיבה אחרת כל טענתו היתה רק לענין התעלמות התובעת מפנייתו לקבל הנחה או הפחתה בתשלום עקב מצבו הרפואי. משכך, יש למעשה הודאה של הנתבע 4 שהוא חייב לשלם את דמי החכירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>