תא"מ 42748-05-14 עמידר,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' ברק

זוהי תביעה בסך 5,827.90 ₪ עבור חלקו הנטען של הנתבע בהוצאות שהוציאה התובעת לתיקון הבניין שבו היו היא והנתבע בעלי יחידות.

בתקופה הרלבנטית לתביעה היו שני הצדדים בעלי יחידות בבניין ברחוב השומר 4 בחיפה (להלן: "הבניין"). ביום 19.2.12 הודיעה העיריה על סכנה בבניין הואיל וגג הבניין מתפרק ועומד ליפול, והוציאה צו לתיקון הגג ולהסרת הסכנה. התובעת ביצעה תיקון של הגג והסכנה הוסרה. הגג מהווה רכוש משותף של דיירי הבניין. לטענת התובעת שילמה עבור התיקון סך של 161,062.62 ₪. חלקו של הנתבע בסכום זה הינו 5,827.90 ₪ נכון למועד הגשת התביעה.

הנתבע טוען שיש לדחות את התביעה מחמת מספר טעמים, ובהם העובדה שהתובעת לא שיתפה אותו בהחלטה על ביצוע השיפוץ, לרבות אופן ביצועו ועלותו, ואף לא הגישה חשבונית המוכיחה מהו הסכום ששילמה בפועל.

הנטל להוכיח את כל רכיבי התביעה מוטל על התובעת. לאחר שבחנתי את ראיות הצדדים נחה דעתי כי התובעת לא עמדה בנטל זה.

אין חולק כי כל בעלי הדירות חייבים לשאת בהוצאות הנחוצות להחזקתו התקינה של הרכוש המשותף, כל אחד בהתאם לחלקו ברכוש המשותף. דא עקא שלתובעת, או לבעל דירה אחר, לא מוקנית זכות להוציא הוצאות עבור החזקת הרכוש המשותף מבלי שהתקבלה החלטה כדין בעניין. הדבר יכול להעשות באמצעות כינוס כדין של כל הדיירים, או בכל אופן אחר, ובלבד שתמסר לכל הדיירים הודעה והם יוכלו להביע עמדתם. במקרה זה לא עלה בידי התובעת להוכיח שנמסרה לנתבע הודעה לפני ביצוע העבודות (ראה עדות משה שטיינבך בעמ' 2 שו' 18-26). אני דוחה את טענת התובעת כי העובדה שהנתבע ידע על הצו להסרת הסכנה ולא עשה דבר מהווה ידיעה או הסכמה לביצוע העבודות על ידי התובעת.

התובעת לא הוכיחה מה הסכום ששילמה עבור התיקונים, שכן לא הגישה חשבונית או קבלה על ביצוע התשלום. לתצהיר העד שטיינבך צורף מכתב הדרישה ששלחה התובעת לנתבע (נספח ג'). מכתב זה אינו מהווה ראיה לביצוע התשלום.

התובעת אף לא הביאה ראיות להוכחת החישוב שערכה לגבי חלקו של הנתבע בתשלום.

מכאן שהתובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה, ומן הדין לדחותה.