תא"מ 42675-04-15 תיווך אמין נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה התמונות שצולמו מיד לאחר התאונה אני מורה על דחיית התביעה.

אינני מקבל את גרסת נהג התובע לדרך התרחשות התאונה. בעניין זה אני מעדיף את גרסת נהג הנתבעת. עדות נהג התובע הייתה לא סדורה (כדוגמת המרחק שנסע עד לתאונה), בלשון המעטה, רצופה אי דיוקים וסתירות אשר התגלו במאוחר לעדותו הראשית לנוכח ראיות חדשות כדוגמת מקום התאונה בפועל. ככלל מירב הזיקות הראייתיות מובילות יותר למסקנה כי התאונה התרחשה בעת רכב התובע מהנתיב הימני לנתיב השמאלי שבו רכב נהג הנתבעת על אופנועו. כך, מיקום רכב התובע לאחר התאונה כמוצג בתמונה שצולמה לאחריה, במצורף לעדותו, מלמדים כי רכב התובע אינו מצוי במרכז הנתיב השמאלי ויותר נוטה לצד ימין כפי שניתן היה לצפות במקרה של נסיעה רצופה בנתיב השמאלי וזאת בשעה שאופנוע הנתבעת מצוי מאחוריו בקו ישר לרכבו וחלקיו מפוזרים כך ועל כן הסבירות היא, במצורף כאמור לעדות שני הנהגים, כי במנח זה של רכב התובע התרחשה התאונה. משמעות הדברים היא חיזוק לגרסת הנתבעת בדבר מעבר בין נתיבים והתרחשות תאונה בין רגע שכן רכב התובע עוד לא הספיק להתרכז בנתיב השמאלי.

זאת ועוד, מיקום הנזק ברכב התובעת בצד שמאל- אחור, לצד מיקום רכב הנתבעת על פי התמונה, מלמדים כי זוהי נקודת המפגש ברכב התובעת מאחור ואין בהופעת הנזק בצד שמאל ראייה לתוצר של נפילת האופנוע לרוחב כעדות נהג התובע כאשר תמונת מנח האופנוע שכוב על הכביש מחזקת זאת. יוער עוד כי לעניין מעבר בין נתיבים, נכשל נהג התובע בלשונו כאשר העיד כי הביט לנתיב השמאלי ולא הבחין באופנוע הנתבעת. מקום התאונה המוכח (שהתגלה במאוחר ולא על בסיס עדותן הראשית של נהג התובע) לצד נתיב נסיעת רכב הנתבעת המוכח, מלמד כי בכל אפשרות של מעבר מימין לשמאל נמצא רכב הנתבעת בנתיב השמאלי ועל כן על נהג התובע היה להבחין בו. עדותו כי כך לא קרה, כאשר כאמור גאוגרפית אין אפשרות שכזו, מלמדת כי לא השית ליבו באמת לנתיב השמאלי על כל המשתמע מכך. גם העובדה שנהג התובע לא טרח לציין בהודעתו כי עבר בין נתיבים עובר לתאונה, דבר שלטעמי הינו משמעותי, מעידה כי הייתה לו סיבה לעשות כן.

לעניין העדרם של מסמכים משטרתיים, אציין כי בסופו של יום, לתובע האינטרס להוכיח את תביעתו. הוכח בתמונות שצולמו מיד לאחר התאנה כי במקום התאונה נכח שוטר שגבה עדות כנאמר בעדות נהג התובע ועל כן התובע מודע לאפשרות של קיום תיק משטרה. מסמכי תיק המשטרה הינם חיוניים להוכחת תביעה זו כביכול, בפרט לנוכח עדות נהג התובע כי השוטר שנכח במקום הניח את דעתו שפעל כשורה [ עמ' 3 שורות 7-8 לפר' הדיון ]. למרות זאת, התובע לא טרח לבקש עותק של תיק המשטרה אשר כולל מטבע הדברים את דו"ח הפעולה שמולא על ידי השוטר ובו מצויה גרסת נהג התובע שמסר לאחר התאונה או כל מסמך משטרתי אחר אשר מצוי בתיק ואשר ניתן היה ללמוד ממנו מה הסיבה בגינה המשטרה לא המשיכה בחקירת התאונה ואם אכן בוצעה חסימה במקום קודם לאירוע על ידי ניידת משטרה כגרסת נהג הנתבעת. אין על כן לבוא לנתבע בטרוניה שלא עשה כן בעצמו, מה גם שלא ניתן לשלול את עדותו כי לא ראה לייחס חשיבות לדברים או לא הבינם לאשורם, בפרט כאשר נפצע באורח יחסית לא פשוט מתאונה זו.

אין צו להוצאות, למעט שכר התייצבות נהג הנתבעת כנפסק בדיון לתשלום על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום.