תא"מ 42548-04-15 אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ נ' רחמני ואח'

1.לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.08.2014, בין כלי רכב מ"ר 48-547-52 שבעת התאונה היה בבעלותה של התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מסוג מונית, מ"ר 82-806-25 שבעת קרות התאונה, היה נהוג בידי הנתבע 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "המונית") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 56-992-60 שבעת קרות התאונה, היה בבעלות הנתבעת 3 ומבוטח על ידי הנתבעת 4 (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה רכב התובעת היה כלי הרכב הראשון מבין שלושה כלי הרכב המעורבים בתאונת השרשרת, המונית הייתה כלי הרכב השני, והאוטובוס היה כלי הרכב השלישי.

2.אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים ונשמעה עדותו של נהג המונית.

כבר עתה יצוין כי נהג רכב התובעת לא זומן לעדות מאחר שמדובר בתושב חוץ שבעת התאונה היה תייר בארץ, ואילו נהג האוטובוס הגם שזומן כדין, לא התייצב לדיון, לאור מצבו הרפואי הקשה הנטען על ידי ב"כ הנתבעות 3 ו-4. יש לציין כי ב"כ הנתבעות 3 ו-4 ביקש שלא להוציא צו הבאה נגד נהג האוטובוס בשל מצבו הרפואי הנטען.

4.בתום הישיבה הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעד במהלך חקירתו בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה כנגד הנתבעות 3 ו-4 להתקבל חלקית, ודין התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי.

5.1.אין חולק כי רכב התובעת נפגע מאחור על ידי המונית. אולם, טענת הנתבעים 1 ו-2, נהג המונית ומבטחת המונית, בהתאמה, היא כי המונית נפגעה על ידי האוטובוס שהיה מאחוריה ונהדף כתוצאה מכך על רכב התובעת.