תא"מ 42477-11-14 אביב יעל דרומה בע"מ נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח'

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 28.4.2014 בכביש 4 לכיוון דרום, מעט צפונה ממחלף מסובים. התובעת טוענת לנזקים בסך כולל של 30,364 ₪, בגין עלות תיקונים (26,869 ₪), שכר שמאי (1,750 ₪), ימי השבתה (1,500 ₪) ושכ"ט מכתב עו"ד (250 ₪).

2.אין חולק, כי רכב התובעת נסע בנתיב השמאלי, רכב הנתבעת 1 בנתיב הימני (הימני ביותר מ-3 הנתיבים הממשיכים ישר, כשנתיב רביעי, ימני עוד יותר, מוביל ליציאה במחלף מסובים), ואילו משאית מסוג "פול-טריילר", המבוטחת ע"י הנתבעת 2, נסעה בנתיב האמצעי. בין רכבי הנתבעים ארע מגע, ורכב הנתבעת 1 הסתחרר לרוחב הכביש ובמורדו, ופגע ברכב התובעת או נפגע על ידו. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהג התובעת טוען, כי ראה את הרכב מסתחרר, ובלם, אך הרכב שהסתחרר לעברו פגע בו ואז פגע בגדר ההפרדה בין המסלולים. נהג התובעת לא ראה את האינטראקציה בין המשאית לבין הרכב.

4.נהג הנתבעת 1 טוען, כי התאונה ארעה בשל סטיה של המשאית ימינה לעברו, באופן שגרם למכה קלה בכנף השמאלית-אחורית של רכבו, ומשך אותו אל תוך סחרור, שבתחילה גרם לפגיעה קשה של הפינה השמאלית-קדמית של המשאית בדופן השמאלי לש רכב התובעת, ובהמשך הוביל את רכב התובעת להסתחרר עד שנעצר, ומייד נפגע על ידי רכב התובעת, שבלם אך לא הספיק לעצור.

5.נהג הנתבעת 2 טוען כי לראשונה ראה את רכב הנתבעת 1 לאחר ששמע רעש, ואז הבחין ברכב כשהוא מסתחרר לשמאלו, דרך המראה השמאלית-קדמית. הוא שלל את האפשרות שפגע ברכב הנתבעת 1 אגב סטיה מנתיבו, שכן במקרה כזה היה מבחין ברכב הנתבעת 1 דרך מראות צד ימין.

6.לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, בחנתי את התרשימים המתארים את גרסאותיהם, ראיתי תמונות הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים ומיקום הפגיעות בהם, ועיינתי בדו"ח המשטרה אודות התאונה, אני מעדיף את גרסת נהג הנתבעת 1, שהיתה פוזיטיבית וברורה, על פני גרסת נהג הנתבעת 2, אשר מבין השיטין שלה השתמע כי יתכן והיתה פגיעה אגב סטייה שלו ימינה, פגיעה לה לא היה מודע. פגיעה כזו, אגב סטיה, בפינתו השמאלית אחורית של רכב הנתבעת 1, אכן צפויה היתה להביא לסחרור של רכב הנתבעת 1 שמאלה, ומכאן לפגיעה אותה שמע נהג הנתבעת 2, כשהרכב פגע בדופן שמאל שלו בפינה השמאלית-קדמית של המשאית, והמשיך לעבר רכב התובעת.

7.גרסה זו מתיישבת עם כל תמונות הנזק (לרבות הנזק של המשאית, שהוא רק בפינה השמאלית-קדמית שלה), הרבה יותר מאשר רעותה – הנעדרת כל הסבר לאופן הגעת רכב הנתבעת 1 לצד שמאל של המשאית.

8.לא התעלמתי מהפגיעה בדלת ימין אחורית של הרכב, אשר נהגה הודה כי קדמה לתאונה, אך לא מצאתי כי יש בקיומה כדי לערער את מהימנות עדות נהג הנתבעת 1. נתתי דעתי גם לכך שעקב בעיות שפה, עדותו של נהג הנתבעת 2 לא תמיד היתה ברורה לחלוטין, אם כי סבורני כי לא התקשיתי להבינו נכונה. שקלתי גם את המחלוקת הנקודתית שבין נהג הנתבעת 1 לנהג התובעת, בשאלת עצירת רכב התובעת קודם לתאונה, אך לא מצאתי כי בנסיבות יש במחלוקת זו, אפילו נאמץ גם בנקודה זו את גרסת נהג הנתבעת 1, כדי להעביר חלק כלשהו מהאחריות אל כתפי נהג התובעת (ובהגינותן, גם הנתבעות לא טענו כן).

9.משכך, אני קובע כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על שכם נהג הנתבעת 2, ולפיכך, עליה לשאת בתוצאות הנזקים שנגרמו.