תא"מ 42455-11-14 אלוף נ' קרדן רכב בע"מ

1.בפני תביעה כספית בסך 30,888 ₪, כאשר מוסכם כי מתוך סכום התביעה שולם סך 17,391 ₪ לאחר הגשת התביעה, כסכום שאינו שנוי במחלוקת. המחלוקת בין הצדדים נוגעת להערכת שוויו של הרכב, אשר אין מחלוקת כי נפגע בתאונה שנגרמה בעטיו של מבוטח הנתבעת, ושהביאה להכרזתו כאובדן גמור.

2.התובע טוען, כי שווי הרכב הוא 30,000 ₪, מתוכו יש לנכות שווי שרידים בסך 3,000 ₪, ואילו הנתבעת סבורה שערכו נמוך בהרבה, כפי שיפורט. התביעה עצמה כוללת שכר ששולם לשני שמאים מטעם התובע, שעה שהנתבעת שיפתה אותו רק על שכרו של אחד מהם, ואף זאת באופן חלקי בלבד, וכן פיצוי עבור אבדן זמן ועגמת נפש (בסך 2,000 ₪).

3.הרכב המדובר הוא מדגם ב.מ.וו. 728, משנת ייצור 1996. דומה שאין חולק כי בשעתו היה מדובר באחד מכלי הרכב היקרים בארץ, אלא שמאז ייצורו ועד שנפגע בתאונה חלפו 18 שנים. הרכב נפגע מאחור ביום 14.8.2014 בשעות הבוקר (שעה 09:20 לפי דו"ח משטרה שצורף). השמאי הראשון שבדק את הרכב, מר יעקב אקרמן ממשרד השמאות לוי יצחק בע"מ, הפיק את חוות-דעתו כבר באותו יום, 14.8.2014. שעת הפקת חוות-הדעת אינה ידועה, אולם סרט הקופה הרושמת, המתעד את התשלום עבור חוות-הדעת, הופק בשעה 11:01 בבוקר יום התאונה – מכאן כי הרכב (או לכל הפחות התובע) כבר הגיע למשרדי השמאי והזמין את חוות-הדעת תוך פחות משעתיים מרגע התאונה.

4.מר אקרמן לא נתן חוות-דעת המתייחסת לפגיעות ברכב, אלא לשוויו בלבד, ומחוות-דעתו ניתן ללמוד, כי מדובר ברכב משנתון שאינו מופיע במחירון הנפוץ המופק ע"י משרד השמאות בו עובד מר אקרמן, אולם כי בהפחתה מתאימה ממחירון הרכב מאותו דגם, מהשנתון המוקדם ביותר שכן מופיע במחירון, הרי ש"מחיר המחירון" שלו הוא כ-20,000 ₪. מר אקרמן קבע, עם זאת, כי שוויו של הרכב גבוה משווי המחירון בשל היותו במצב טוב ושמור באופן "יוצא דופן", לרבות: צבע חדש, מזגן חדש ומאוורר חדש.

5.בנוסף, ניתנה ביום 25.8.2014 חוות-דעת נוספת, של השמאי מר אייל נרקיס, אשר קבע כי עלות התיקון מגיעה לכ-22,000 ₪ (לאחר מע"מ), ועל כן הכריז על הרכב "אבדן גמור", זאת נוכח שוויו, אותו העמיד על 30,000 ₪, על יסוד נתונים אלה: 18,700 ₪ שווי מחירון (לאחר הפחתה מתאימה מהשנתון המוקדם ביותר המופיע במחירון), 841 ₪ תוספת עקב יד שניה, ו-10,459 ₪ "תוספת מחירון הפרש לוי יצחק".

6.הנתבעת חולקת על שווי הרכב, אם כי לא הציגה חוות-דעת נגדית מטעמה. היא שילמה לתובע, לאחר הגשת התביעה, פיצוי בסך 17,391 ₪, המבוסס על שווי רכב נמוך יותר, של 19,541 ₪ (אופן ביצוע החישוב של הסכום לתשלום לא הוברר בכתב ההגנה, אולם סכום זה של 19,541 ₪ מבוסס על שני הנתונים הראשונים שהובאו למעלה מחוות-דעתו של השמאי נרקיס).

7.בדיון שהתקיים בפני נחקרו הן התובע והן שני השמאים:

7.1התובע העיד, כי התאונה ארעה בסביבות 10:00 בבוקר, וכי לקח את הרכב לשמאי לפי עצת סוכן הביטוח שלו, רק לאחר שביקר גם בחדר המיון (ברור, כי גירסה זו אינה מתיישבת עם לוח הזמנים שנזכר בהצגת הנתונים למעלה, ואכן, בהמשך עדותו הסביר כי אינו זוכר אם ביקורו במיון היה לאחר הביקור אצל השמאי או לפניו). הוא העיד גם, כי רכש את הרכב בסך 15,000 ₪, וכי תיקן בו את המזגן.

7.2השמאי אקרמן הסביר, כי על פי רוב שומה מוכנה לאחר יום מההזמנה, אולם יתכן כי הדבר נעשה מהר ביותר במקרה המדובר. הוא אישר, כי לא ביקש לראות אסמכתאות לפעולות שנעשו ברכב, וכי קבע את שוויו לפי מראה העיניים של צבע חדש ושל מזגן חדש, ולפי הצהרת התובע, כי הצביעה לא היתה עקב תאונה קודמת. לא נעשתה בדיקה מכאנית.