תא"מ 42449-07-16 מיסיוק נ' ימין

1. התובע הגיש כנגד הנתבע בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בגין 9 שקים על סך של 2,000 ₪ כל אחד מהם אשר זמן פירעונם מיום 18.11.08 ועד 18.7.09.

כל השקים חוללו ולא נפרעו בבנק בנימוק כי עבר זמנם. אין מחלוקת כי השיקים הופקדו בבנק בשנת 2015 וכי הבקשה לביצועם הוגשה בדצמבר 2015.

ראשית ובטרם דיון כלשהוא נדחית התביעה בגין השיק אחד שמועד פירעונו בנובמבר 2008 מחמת התיישנות התביעה.

בכתב ההתנגדות מטעמו טען הנתבע כי השיקים נמסרו לתובע כבטוחה לתשלום שכר טרחה בגין שירות שקיבלה בת זוגו דאז, הגב' אלינה יוקליאניוק (להלן: "אלינה"), מאת התובע.

אלינה היתה אזרחית זרה אשר נזקקה לאזרחות ישראלית ולכן פנו השניים למשרדו של התובע העוסק, בין השאר, במתן שירות מסוג זה.

אין מחלוקת בין הצדדים כי השיקים אכן נמסרו במסגרת הבקשה והבצוע של מתן השירות הנ"ל.

אלא שהנתבע טוען כי אלינה החלה לעבוד במשרדו של התובע וכי טענה באוזניו כי סכום שכר הטרחה בגין השירות שניתן לה – שולם על ידה באמצעות קיזוז משכרה.

הנתבע טען עוד כי לימים התגרש מאלינה וכי השקים הופקדו בבנק סמוך מאד לאחר מועד הגירושין.

2. התובע הגיש כתב תשובה וטען כי השקים נמסרו לו בעבור שירותים משפטיים שסיפק לנתבע. התובע הכחיש כי קיבל תמורה בגינם ובכלל זה קיזוז כלשהוא שביצע מהשכר ששולם לאלינה.

עוד טען התובע כי במהלך השנים לא פעל התובע מפאת התחשבותו בנתבע שבקש את סבלנותו של התובע ועתה מנצל אותה לרעה.

זאת ולא פירט יותר.

במהלך החקירה הנגדית של התובע עלו הדברים הבאים:

העסקתה של אלינה אצל התובע החלה ביום 1.10.10 וזאת כעולה מהנתון שצוין בתלוש המשכורת הישן ביותר שצורף על ידי התובע וכי התובע לא הפקיד את השיקים במועדם אלא רק בחלוף 7 שנים מאז מסירתם לידיו משום שאלינה היא זו שבקשה ממנו להימנע מכך בשל קשיים כלכליים שהיו לה ולנתבע במהלך חייה המשותפים עם הנתבע.

כאשר נשאל מדוע בכל זאת הפקיד את השקים במועד שבו הופקדו, טען כי בסמוך למועד חלוף תקופת ההתיישנות פנה לאלינה והיא אמרה לו כי ניתן להפקיד את השיקים מאחר והתגרשה מהנתבע ואינה חבה עוד להשתתף בתשלום חובותיו של הנתבע.

3. דיון והכרעה: