ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' דרך ארץ הייווייז מנג'מנט קורפוריישן בע"מ

לפניי תביעה כספית מיום 22.6.14 ע"ס 23,477 ₪ בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 8.10.13.

נערך ביום 8.5.16 בפניי דיון הוכחות שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות מטעם שני הצדדים: מטעם התובעת – נהגת רכב התובעת; ומטעם הנתבעת – סייר של הנתבעת.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

המחלוקת היא בשאלה האם רכב התובעת התנגש באבן גדולה (יחסית) שעמדה על הכביש שבאחריות הנתבעת ושהפריעה לתנועה והאם לנתבעת וכן לנהגת רכב התובעת יש אשם בנזיקין בנסיבות. בנוסף ישנה מחלוקת במישור הנזק – האם הנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי התובעת למוקד דופן ימין וכן למוקד דופן שמאל רלוונטיים לתאונה, בשים לב לכך שהתאונה הוצגה כתאונה לגחון רכב התובעת, שאף הוא ניזוק לפי אותה חוות דעת שמאי.

בהתחשב בכל המחלוקות והראיות שהוצגו ותוך שקלול הסתברויות של הגרסאות ושל הראיות, אני קובע כי התובעת זכאית לפיצוי בשיעור 40% מהנזק שפורט בכתב התביעה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

• סך של 9,391 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 22.6.14 ועד יום התשלום המלא בפועל.

• סך של 379 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.

• סך של 379 ₪ בגין מחצית שנייה של אגרת בית משפט שטרם שולמה.