תא"מ 42407-05-12 אחים ג'רייס בנוי ונכסים בע"מ נ' שמעון ושדי את יואל עבודות בטון אחזקות ושיפוצים בע" ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין

1.ביום 27/2/13 הגישה התובעת נגד המבקש ונגד שמעון ושדי את יואל עבודות בטון אחזקות בע"מ (להלן: "החברה"), תביעה כספית מתוקנת על סך 8,000 ₪ בגין המחאה על סך 3,024 ₪ אשר נמשכה מחשבונה של החברה וחוללה בציון אכ"מ. התובעת טוענת כי המבקש הוא זה שמסר לה את ההמחאה למשרדי התובעת לשם רכישת ברזל. נטען כי המבקש הבטיח להסדיר את החוב וחתם בגב השטר כערב לפרעון ההלוואה תוך ציון פרטיו של שותפו בחברה, שאינו מוכר לתובעת, מר יואל עמרם (להלן: "יואל").

2.כיון שהמבקש לא הגיש כתב הגנה במועד, ניתן כנגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה ביום 2/5/13.

3.ביום 5/11/14 הגיש המבקש את הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. המבקש טוען שלא חתם על השטר והחתימה על השטר אינה דומה לחתימתו. המבקש טוען כי למרות שהיה שותף בחברה לא היתה לו זכות חתימה. המבקש טוען שבזמנו היה מוגבל בחשבון אחר. אין בבקשת המבקש כל הסבר לעיתוי הגשתה.

4.ביום 17/2/15 הוגשה תגובת התובעת לבקשה. הודגש כי הבקשה לא הומצאה לב"כ התובעת. נטען כי כתב התביעה על נספחיו הומצא למבקש באמצעות אשתו רבקה על ידי המוסר איהאב מיעארי ביום 1/3/13. פסק הדין הומצא למבקש ביום 7/5/13 ביחד עם מכתב התראה. פסק דין הוגש לביצוע ואזהרת ההוצאה לפועל הומצאה למבקש על ידי המוסר הלאל מרקורי ביום 14/8/14. לפיכך הבקשה הוגשה לפחות באיחור של חודש שאין לו כל הסבר ומכאן ההצדקה לסילוק הבקשה על הסף. נטען כי גם לגופו של עניין אין ממש בטענות המבקש. כדי להיות ערב לשיק לא צריך להיות מורשה חתימה. נטען כי המבקש חתם כערב על השטר לפני מנהל התובעת וככל הנראה עשה זיוף עצמי במכוון על מנת לחמוק מתשלום השטר. עוד נטען כי הסחורה שהוזמנה מהתובעת הוזמנה באופן אישי על ידי המבקש ושותפו כאשר השימוש בשם החברה היה לצורכי מיסוי. נטען כי בשל האיחור בהעלאת טענות הגנה, לא תוכל התובעת להגיש תביעה לפי עסקת היסוד. עוד הודגש כי אין הכחשה לחוב אלא לזהות בעל החוב.

5.ביום 25/2/15 הוגשה תשובת הנתבע לתגובת התובעת. נטען כי תצהיר המוסר של התביעה הוא שקרי. עוד נטען כי ניתן צו כינוס בעניינו של המבקש ביום 5/4/06 במסגרת תיק פש"ר 306/06 ולכן הצו חל גם על תביעה זו, המתייחסת לעסקת יסוד בשנת 2004, כאמור בסעיף 4 לכתב התביעה. נטען כי די בהסתכלות פשוטה על השטר כדי להבין כי הוא אינו חתום על ידי המבקש ולכן יש לבטל את פסק הדין ולחילופין לעכב את ההליכים בשל צו הכינוס .

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בשל איחור בלתי מוסבר בהגשתה.

7.סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה מסעיף 90 לחוק בתי המשפט ולא מתקנה 528 לתקנות סדר הדין אזרחי. לכן הפעלתה אינה מותנת בהוכחת קיומו של טעם מיוחד. חרף האמור לעיל, על המבקש להסביר מדוע הגיש בקשה לביטול פסק דין מיום 2/5/13 רק ביום 5/11/14. המבקש לא טרח ליתן כל הסבר בעניין זה גם לאחר שהוצגה בפניו תשתית עובדתית הנתמכת במסמכים לפיה הבקשה הוגשה באיחור לא מוסבר. המבקש לא מסר כל גרסה בכל הנוגע למועד בו קיבל את פסק הדין ולא התייחס לאישור המסירה של אזהרת ההוצאה לפועל.

8.בכל הנוגע להליכי הפש"ר, המבקש בחר שלא להציג לפני בית המשפט מסמך כלשהו מתיק הפש"ר התומך בטענתו לפיה בשל קיומו של צו כינוס בתוקף לא היה מקום להגיש נגדו את התביעה המתוקנת במועד בו הוגשה , 27/2/13. לפיכך, אין די בקיומו של צו כינוס ישן משנת 2006 כדי להצדיק ביטול של פסק דין חרף האיחור בהגשת הבקשה. למרות שהמבקש הגיש בקשה ותשובה לתגובה, לא צורף כל מסמך המלמד כי צו הכינוס עדיין היה בתוקף במועד הגשת כתב התביעה המתוקן, 27/2/13.