תא"מ 42297-11-14 זברה שירותי רכב בע"מ נ' איילון קלרום בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה ביטול פסק דין בהיעדר הגנה שניתן ביום 29.1.15 ולחלופין, לביטולו (להלן, לפי העניין: "הבקשה"; "פסק הדין"). לאחר קבלת תגובת המשיבה לבקשה ותשובת המבקשת לתגובה, קבעתי דיון בבקשה במעמד הצדדים. בפתח הדיון מיום 15.7.15, ניסיתי להביא את הצדדים להבנות, אשר ייתרו את הצורך להכריע בבקשה. לצערי, לא עלה הדבר בידי. באי כוח הצדדים השלימו טיעונים בעל-פה, זה מזה וזה מזה, ועתה הגיעה עת ההכרעה.

תמצית טענות המבקשת

המבקשת טוענת, כי למדה אודות קיומו של כתב התביעה שהוגש נגדה, לראשונה, ביום 22.4.15, לאחר שסניף התפעול שלה, המצוי ברחוב הירקון 76 בתל-אביב העביר את העתק פסק הדין מיום 29.1.15 למקום מושבה של הנהלת המבקשת, ברחוב הראשונים 20, פארק תעשיות, עמק-חפר.

המבקשת מוסיפה וטוענת בבקשה, כי מיום הגשת התביעה ועד ליום מתן פסק הדין אשר ניתן בהיעדר הגשת כתב הגנה, לא פנה אליה מי מטעם המשיבה. המבקשת מלינה בבקשה, מדוע מסרה המשיבה את כתב התביעה אל סניפה של המבקשת ברחוב הירקון 76 בתל-אביב, אשר משמש כסניף תפעולי בלבד, למסירה או קבלה של כלי-רכב (המבקשת היא חברה פרטית העוסקת במתן שירותי דרך לרכב ורכב חלופי, ללקוחות אשר התקשרו עמה בהסכמים לקבלת שירותים אלה). המבקשת תוהה, מדוע לא מסרה המשיבה את כתב התביעה במען הרשום ברשם החברות, שם נמצאים משרדיה הראשיים, קרי, ברחוב הראשונים 20 פארק תעשיות, עמק חפר. המבקשת מבהירה ומחדדת, כי כתב התביעה נמסר ברחוב הירקון 76 תל-אביב ולא בכתובת הנקובה בכותרת כתב התביעה (רחוב המלאכה 39 חולון). זאת ועוד, אף מכתב ההתראה שקדם להגשת כתב התביעה, נמסר ברחוב הפלד 10 בחולון, מקום בו נמצא מוסך שבבעלות חברת חולון מוטורס בע"מ, בו נמצאת נציגות של המבקשת.

לבסוף, מציינת המבקשת, כי לא נהגה בזלזול כלפי בית המשפט וכי מיד בתכוף לאחר שנודע לה על קיומו של כתב התביעה שהוגש כנגדה ועל פסק הדין הגישה, ביום 3.5.15, את הבקשה. המבקשת תומכת את טענותיה בנדון זה, בתצהיר רואה החשבון של החברה, מר גדעון לוי.

תמצית טענות המשיבה

המשיבה טוענת בתגובה לבקשה, כי בתאריך 6.8.14, נמסר למבקשת מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים. המכתב נמסר ברחוב הפלד 10 בחולון. המבקשת מודה כי קיבלה מכתב זה, אך בחרה להתעלם ממנו ונמנעה מלהשיב לו. עוד נטען, כי ביום 24.11.14, בוצעה המצאה של כתב התביעה לידי המבקשת ברחוב הירקון 76 בתל-אביב, לידי מזכירה בשם מירב, אשר חתמה על גבי אישור המסירה והטביעה על גביו את חותמת המבקשת. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי המבקשת לא הגישה כתב הגנה, למרות שחלף המועד להגשתו, לפי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד -1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). לפיכך ניתן כנגד המבקשת, ביום 29.1.15, פסק דין בהיעדר הגנה. המשיבה טוענת עוד, כי ביום 3.2.15, ביצעה המצאה של פסק הדין אל משרדי המבקשת ברחוב הירקון 76 בתל-אביב. לפי הנטען, גם לאחר קבלת פסק הדין, נמנעה המבקשת מלהגיש במועד בקשה לביטול פסק הדין והתעלמה ממנו תוך זלזול בהליכי הדין. לטענת המשיבה, המבקשת נמנעה מלהביא ראיה לטענתה, כי פסק הדין שוגר למשרדיה הראשיים, רק ביום 22.4.15, למרות שיכלה לעשות זאת בנקל על דרך של העדת הגורם מטעמה (ממשרדיה ברחוב הירקון בתל-אביב), אשר שיגר, לפי הנטען, את פסק הדין אל משרדי ההנהלה של המבקשת, ברחוב הראשונים 20 פארק תעשיות, עמק חפר. המשיבה טוענת עוד, כי ביום 5.3.15, כחודש לאחר מתן פסק הדין, פתחה תיק הוצאה לפועל כנגד המבקשת. מכתב אזהרה נשלח למבקשת על ידי לשכת ההוצאה לפועל, ביום 11.3.15, לכתובה ברחוב הירקון 76 בתל-אביב. לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, "התעוררה" המבקשת, לאחר התעלמות ממושכת מכלל ההליכים כנגדה, והגישה את הבקשה. לטענת המשיבה, לא נפל כל פגם בהמצאת כתב התביעה ופסק הדין לסניף המבקשת, ברחוב הירקון 76 בתל-אביב. המשיבה מייסדת טיעון זה על הוראת תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי הדנה בהמצאה למורשה בהנהלת עסק. לפי הטענה, ניתן לראות בהמצאה לכתובת סניף המבקשת ברחוב הירקון בתל-אביב, כהמצאה כדין למורשה בניהול עסקים.

דיון והכרעה 

דין הבקשה להתקבל, ואבאר. ענייננו נשלט בידי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת, לאמור:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

בענייננו, לא נסתרה טענת המבקשת, בסעיף 2.1 לתצהיר רו"ח גדעון לוי מטעמה, לפיה, פסק הדין הומצא למשרדיה הרשומים רק ביום 22.4.15 (בדיון מיום 15.7.15 הסכימו ב"כ הצדדים לוותר על חקירות המצהירים ולהשלים טענות בעל-פה. ראו עמוד 1 לפרוטוקול). עולה, אפוא, כי הבקשה לביטול פסק הדין, אשר הוגשה ביום 3.5.15, הוגשה בתוך המועד הקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי. לפיכך, אין צורך לתת למבקשת ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין וקמה לה זכות בדין להגיש את הבקשה. נבחן כעת את טענות המבקשת לגופה של הבקשה. לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים וקריאת המסמכים שהונחו לעיוני, אני סבורה כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. ביטול מסוג זה, מבוסס על העדר המצאה כדין של כתב התביעה למבקשת. במצב זה יש לבטל את פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. כידוע, דרך המלך בהמצאת כתבי בי דין לתאגיד קבועה בתקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי, המורה כך: "המצאת כתב בי-דין לתאגיד תהא בהנחת הכתב במשרד או במען הרשום של התאגיד". בנסיבות המקרה שלפניי, כתב התביעה לעולם לא הומצא במען הרשום של המבקשת (רחוב הראשונים 20 פארק תעשיות, עמק חפר). גם פסק הדין מעולם לא הומצא במען רשום זה (ראו תדפיס פרטי חברה ביחס למבקשת, נספח ב' לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה). תחת זאת, בחרה המשיבה, מטעמים השמורים עמה וללא קבלת אישור מבית המשפט, להמציא את כתב התביעה ואת פסק הדין לסניף תפעול של המבקשת, ברחוב הירקון 76 בתל-אביב, תוך שהיא מסתמכת על הוראת תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינה המצאה לידי מורשה בהנהלת עסקים. לטעמי, התנהלות זו של המשיבה הינה פגומה. לא ניתן לבצע קיצור דרך, ולעשות שימוש בתקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, מבלי שנעשית, לכתחילה, המצאה כדין במען הרשום של התאגיד. חשוב לציין, כי בכותרת כתב התביעה ציינה המשיבה כי כתובת המבקשת היא ברחוב המלאכה 39 בחולון. כתובת זו עודכנה בתיק כמען המבקשת למסירת כתבי בי דין. עם זאת, את כתב התביעה ואת פסק הדין מסרה המשיבה למבקשת ברחוב הירקון 76 בתל-אביב, כתובת שאיננה הכתובת הנזכרת בכתב התביעה ואיננה מהווה המען הרשום של המבקשת. צודק, אם כן, ב"כ המבקשת בדבריו, לפיהם התקלות שאירעו "הן תולדה של התנהלות התובעת" (עמוד 2 שורות 24 ו-25, לפרוטוקול הדיון מיום 15.7.15) בהינתן הפגם האמור בהמצאת כתב התביעה, בשים לב לכך שהמבקשת לא התעלמה מדעת מההליך המשפטי ולאור מעלתה החוקתית של זכות הגישה לערכאות והרצון שלא לשלול מבעל דין את יומו בבית המשפט, אני מבטלת את פסק הדין מיום 29.1.15. בשל קיומו של פגם בהליך ההמצאה, המשמש כשלעצמו עילה לביטול פסק הדין, לא ראיתי להתנות את ביטול פסק הדין בחיוב המבקשת בהוצאות או בתנאים כספיים אחרים.

תוצאת הדברים היא, כי אני מבטלת את פסק הדין מיום 29.1.15, ללא תנאי וסייג. המבקשת תגיש כתב הגנה עד ליום 29.10.15. בשלב זה יישאר תיק הוצל"פ 500803-03-15 פתוח, אך ההליכים בו יעוכבו, עד למתן החלטה אחרת. כל ההליכים שננקטו במסגרת תיק ההוצל"פ עד עתה יבוטלו. הפיקדון בסך של 1,500 ₪ יוחזר למבקשת. נוכח התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.