תא"מ 42246-03-12 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' שלו ואח'

לפניי מונחת תביעת שיבוב של פיצוי בסך של 7,388 ₪ ששילמה התובעת למבוטחה בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 30.06.2010.

הנתבע חולק על נסיבות התאונה, האחריות והיקף הנזק.

לגרסת התובעת, במועד הנקוב, עת עמד רכב מבוטח התובעת בחנייה בצד הכביש, רכב הנתבע סטה ימינה ופגע ברכב המבוטח בצדו השמאלי.

מנגד, טוען הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") כי רכב מבוטח התובעת עמד בצד הכביש בו אסורה החנייה וחסם את הנתיב הימני של הכביש. רכב הנתבע, אשר נסע אותה עת בנתיב הימני מאחורי רכב המבוטח, יצא לעקיפה מצד שמאל ותוך כדי חזרתו לנתיב הימני, החל רכב המבוטח בנסיעה ופגע ברכב הנתבע בדלת הקדמית והאחורית מצד ימין. הנתבע טוען, כי הרגיש מכה קלה ברכבו, הסתכל במראה אך לא הבחין ברכב המבוטח. הנתבע המשיך בנסיעה למרחק של 10 מטרים ונתבקש לעצור ע"י המבוטח אשר טען, כי רכב הנתבע פגע ברכבו.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 08.07.15 העידו הנהגים המעורבים (המבוטח והנתבע) אשר, בין היתר, הדגימו את התאונה באופן מפורט, איש איש לגרסתו. כן הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזקים ברכב המבוטח (נ/2, ת/2), תרשים שערך הנתבע של מקום התאונה (נ/1) והודעה על מקרה ביטוח חתומה ע"י המבוטח (ת/1).

התרשמתי מן העדויות, עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפניי.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם, אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה במלואה ולהלן יפורטו טעמיי.

בעדותו בפניי מסר המבוטח גרסתו באשר לאופן קרות התאונה כדלקמן: "עמדתי בצד הדרך, בחניה מוסדרת, המנוע היה כבוי, הייתי לבד. הנתבע הגיע שפשף אותי, ואז המשיך בנסיעה" (עמ' 3, ש' 18-19).

מצאתי ליתן אימון בגרסת המבוטח שעדותו הייתה עקבית, סדורה היטב וכלל לא נסתרה.

זאת ועוד, גרסה זו תואמת תיאור קודם של נסיבות התאונה שמסר המבוטח לתובעת בגדר טופס הודעה על מקרה ביטוח (ת/1) ובו צוין "הרכב שלי עמד בחניה בצד הכביש ורכב צד ג' סטה מהכביש ופגע ברכב שלי".