תא"מ 42162-08-14 וסרמן ואח' נ' נבון ואח'

 אלו הן תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכבי הצדדים בתאונה שקרתה ביום 27.6.14.

 גרסת התובע לתאונה:

 ב-27.6.2014, לפני כשנתיים וחצי, נסעתי בחניון של קניון שבעת הכוכבים, בדרך לקומה אחרת. לפני היה רכב לבן, שפתאום נעצר. לא היה ברור לי למה, אולי המתין למשהו. המתנתי כמה שניות, ראיתי שהרכב לא זז ולא ממשיך בנסיעה, אותתי ועברתי לנתיב הימני. יש שני נתיבים רחבים. המשכתי לנסוע במהירות נמוכה, ופתאום היה בום לא מוסבר, ממש חיכוך בכל הרכב. נעצרתי מאד מופתע, כשיצאתי, ראיתי שהרכב הלבן, שברגע שעברתי נתיב והתחלתי לנסוע הוא ביצע רוורס כדי להיכנס לתוך החנייה. ובתהליך הרוורס, הפגוש הקדמי, הכנף הקדמית פגעה לי בכל הרכב.

אני מדגים, אני עברתי לנתיב הימני, נסעתי, וכשהתקדמתי, הרכב הלבן עשה רוורס ופגע בי בדלת הקדמית ובדלת האחורית ובפגוש האחורי. גם בתמונה של הרכבים הנעצרים רואים את הסיטואציה בה נעצרנו אחרי המכה.

ש.התאונה מתרחשת כשהיא עומדת?

ת.ממש לא. הרכב עמד, אני עברתי נתיב ונסעתי. אני לא פגעתי בה בשום צורה.

גרסת הנתבעת 1 לתאונה:

הגעתי לקניון שבעת הכוכבים ביום ו', בבוקר. בסביבות 9:30. ירדתי לחניון, חיפשתי מקום חנייה. מצאתי מקום חנייה, עצרתי את הרכב שלי, בצד שמאל שלי היו רכבים חונים, ניצבים לרכב שלי. עצרתי את הרכב, מצאתי מקום חנייה בין רכב לעמוד. אותתי, הסתכלתי במראות, סובבתי את הגוף שלי, את המבט שלי אחורה, התחלתי בנסיעה איטית וזהירה להיכנס לאזור החנייה. אני מסתכלת ורואה רכב בא מאחורי, די מהר, צמוד לרכב שלי, ברגע שראיתי אותו, במהירות כזו, עצרתי את רכבי. עצרתי עצירה מוחלטת. הוא המשיך לעבור, הוא עבר את הרכב שלי עם כל קדמת הרכב שלו, ובאזור הדלת הקדמית שלו, באזור הנהג מצד ימין שלי, הוא פגע, הוא שפשף את הרכב שלי בפגוש ובמנורה, והמשיך לנסוע. אחרי שהוא עבר ושפשף אותי הוא עצר, ירד מהמכונית, אני יצאתי מהמכונית, הוא תפס את הראש שלו, ואמר, "מה עשיתי?" ואני מסתכלת ואומרת באמת מה עשית, פגעת בי. הוא אמר שהרכב שלו חדש, אמרתי שהרכב שלי חדש. וזהו, החלפנו פרטים. אימא הייתה איתי ברכב, היא חולה וקשישה ולא יכולתי להביא אותה. היא עמדה חסרת אונים, מישהי הייתה שם וכנראה דיברה איתה והלכה משם.

ש.הנהג השני טוען שהוא ראה אותך בנתיב השמאלי וגם הוא בנתיב השמאלי, נעמד מס' שניות ורואה שאת לא זזה בנתיב הנסיעה, הוא מבצע עקיפה מצד ימין ובעת שהוא עוקף אותך מצד ימין ואת מחליטה לנסוע רוורס ופוגעת בו?

ת.ממש לא נכון. הוא הגיע מאחורי... אני ראיתי אותו כשהוא נכנס לחניון, אני הייתי באמצע חניון ליד אזור המעליות, התחלתי לנסוע באיטיות אחרי שאותתי, הסתכלתי במראות שאף רכב לא היה לידי. סובבתי את הגוף, ודרך החלונות, הוא נסע מהר ופתאום אני רואה אותו, הוא היה מאחורי, עצרתי, ועמדתי, חיכיתי שיעבור, הוא היה כ"כ קרוב אלי. לא יודעת להעריך, לא פחות מ-10 ס"מ, סטייה קלה עם ההגה הוא אוסף את כל הרכב שלי.

לבית המשפט הוצגו תמונות שצולמו במקום התאונה, לאחר התרחשותה. ניתן לראות כי רכב הנתבעת מצוי בהטייה על מנת להכנס לחניה שהיתה מאחוריו. על החניון מסומן בצהוב פס הפרדה היוצר שני נתיבי נסיעה. רכב הנתבעת נמצא על הנתיב השמאלי (מנקודת מבטם של שני הנהגים) במצב שבו חלקו הקדמי ימני בולט מעט לנתיב הימני בו היה רכב התובע. מימין לרכב התובע מצוי קיר גדול של החניון, המתרומם אנכית מהנתיב הימני, הוא הנתיב בו היה התובע.

מעדויות הנהגים עולה כי בעוד הנתבעת טוענת כי היתה בעצירה מוחלטת בעת המגע בין כלי הרכב, וכי רכב התובע הגיע בנסיעה רציפה, הרי שהתובע טוען כי לא כך היה וכי תחילה עצר ולאחר מכן ביצע תמרון כדי לעקוף את רכב הנתבעת. מבין שתי הגרסאות מצאתי להעדיף את גרסתה של הנתבעת.

טענתה של הנתבעת כי ראתה את רכב התובע לא נסתרה. היא טענה כך בעדותה בבית המשפט ואף בהודעה לחברת הביטוח ציינה כי ראתה אותו ולכן נעמדה, בטרם תמשיך בתמרון הכניסה לחניה שמאחוריה. במצב דברים זה, אין כל סיבה והגיון שהנתבעת תמשיך לנסוע ויותר סביר לקבל את עדותה כי המתינה כדי שרכב התובע יחלוף, שכן היא הרי רואה אותו ומודעת למה שמתרחש לנגד עיניה מבחינת מצב התנועה. תמונת הרכבים לאחר התאונה מחזקת את דבריה כי היא נעמדה לאחר שכבר החלה לבצע את תמרון החניה לאחור, בעת שהבחינה ברכב התובע, ולא לפני כן, שכן ניתן לראות כי רכבה נמצא בהטיה לעבר החניה, והדבר עולה בקנה אחד עם הודעתה הכתובה ועם עדותה. יש לציין כי התאונה קורית כאשר חלקו הקדמי של רכב התובע כבר חולף לנגד עיני הנתבעת, ובמצב דברים זה, אני מקבל את דבריה כי ראתה אותו ולכן לא זזה.