תא"מ 42132-02-16 אופק נ' טל

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 16.5.16.

את הבקשה לביטול פסק הדין הגיש המבקש במרץ 2017, כעשרה חודשים לאחר שנחתם פסק הדין על ידי כב' הרשמת הבכירה (כתוארה אז) ביטון אונגר. פסק הדין נחתם משלא הוגש כתב הגנה במועד.

המבקש טוען כי פסק הדין ניתן מבלי שהיתה מסירה כדין, ולגופו של עניין טען כי לבית המשפט הוצגה תמונה חלקית של מערכת היחסים החברית והעסקית שהיתה בין הצדדים – וכי למשיב היו הזדמנויות ודרכים להמציא לו את כתב התביעה. הכתובת בה הומצאה התביעה, כעולה מאישור המסירה, ברחוב פינס בפתח תקוה היא כתובת בה אין הוא מתגורר משנת 2011.

במאי 2017 צירף המבקש תצהיר לבקשתו (בהמשך להחלטת בית המשפט) והיא הועברה לתגובת הצד שכנגד.

המשיב טען בתגובה כי ההמצאה בוצעה לכתובת המעודכנת של המבקש במשרד הפנים, וכי המבקש אף יצר קשר עם ב"כ המשיב כדי לברר אודות התביעה (בספטמבר 2016). מכאן, שהמבקש ידע על פסק הדין לכל המאוחר באותו מועד ומשהגיש את בקשתו רק במרץ 2017 הרי שזו הוגשה באיחור, וללא בקשה להארכת מועד. עוד נטען כי טענות ההגנה שציין המבקש בבקשתו לא מבססות הגנה המצדיקה את ביטול פסק הדין מטעם זה.

המבקש לא השיב לתגובה (על אף הקבוע בהחלטות מיום 10.5.17 ומיום 18.6.17) והמשיב עתר לקבל החלטה בהעדר תשובה. במקביל, הודיע המבקש לתיק בית המשפט כי הוזמן לדיון בצו הבאה בלשכת ההוצאה לפועל. לא צורפה ההחלטה אודות צו זה ואודות הדיון אליו הוזמן המבקש, ולא ניתן ללמוד מהבקשה כשלעצמה מה הן נסיבות ותנאי הבקשה.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.