תא"מ 42110-04-16 גיגי ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

עיינתי בבקשה להוספת ראייה, התגובה והתשובה, שאפשרתי למבקשים להגישה.

המבקשים עותרים לצירוף מסמך שהם מכנים "שמאות", תרגומו לעברית, ותמונות של הטבעת שאבדה לפי הטענה ואשר היא זו שלסברתם בוטחה בידי הנתבעת, חרף ההבדלים שבין תיאור הטבעת המבוטחת וזו שאבדה. המדובר בבקשה שהוגשה באיחור. ניתן לקבל לצורך הבקשה את תיאור החיפוש הנמרץ שנערך בידי בנם של המבקשים בארגזים שבביתם בצרפת, בעקבות הישיבה המקדמית. אולם השאלה היא מדוע בוצע החיפוש רק בעקבות הישיבה המקדמית. והתשובה, כך עולה כמעט מפורשות מן הבקשה: כיוון שבשיחה שהתנהלה באותה ישיבה (גם אם שיחה בלתי פורמלית ושאין בה משום חריצת דעה כלשהי), בעקבות טענת הנתבעת – אחת מני רבות – כי אין ראיה אפילו בדבר רכישת הטבעת, עמדתי על הקושי לכאורה שעל המבקשים יהיה לצלוח גם בעניין זה. ערים לקשיים לכאורה, פעלו המבקשים לנסות ולהתגבר על אותו קושי, כך לסברתם, והרי המסמכים שמצא בנם והם מבקשים לצרף.

התנהלות זו של המבקשים מובילה לכך שהם מבקשים להציג ראיות שלא בהתאם לעקרון של הגשת הראיות ב"חבילה אחת", למעט בחריגים הקבועים בפסיקה (ראו: ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, מו (3) 738 (1992)). בענייננו, רק בדוחק רב ונוכח שיקולים של ירידה לחקר האמת אל מול פגיעה שהיא בת-פיצוי בכסף באינטרס הדיוני (להבדיל מן המהותי) של המשיבה, אאפשר את הצירוף. יוער: שאלה אחת היא פתיחת הדלת לצירוף, ואחרת היא שאלת הקבילות. הדלת תפתח. שאלת הקבילות, שבעניינה עסקו הצדדים (תעודה נושנה, עדות מפי השמועה וגו'), מצריכה מזוויות שונות שלה ליבון בדיון במעמד הצדדים. כיוון שלא אכריע עתה בשאלת הקבילות (ודאי לא המשקל), וכיוון שגם המבקשים אינם עותרים לעת הזו לקבל את הראיה כמלמדת מתוכה על אמיתות תוכנה, נותיר את השאלות לעת מצוא וזכות הצדדים לטעון כחוכמתם בעניין בתום ההליך, שאינו ממושך. סייג אחד, על מנת לחסוך בצורך בהשלמות נרחבות והסטת הדיון למחוזות רחוקים: חרף הגדרת המסמך בצרפתית כ"expertise", חוות דעת שמאי אין היא, וממילא אין המשיבה נדרשת עתה לחוות דעת נוגדת משלה למסמך. אפשר שהמסמך יימצא יחד עם יתר הראיות כמעגן את קיום הטבעת, את מכירת הטבעת, או אולי אפילו את המחיר ששילמה התובעת עבורה (ומובן שהצדדים יטענו כחוכמתם בעניין); ברם חוות דעת מומחה, היכולה להתקבל ככזו – אין לפנינו במסמך הלאקוני האמור.

המסמכים יתקבלו אפוא, תוך שהטענות לעניין קבילות ומשקל שמורות לצדדים. סייג אחד: תקלות דיוניות אף אם הן בנות תיקון, הדרך לתיקונן הוא בפיצוי כספי בגין נזקו של הצד שכנגד (ראו: ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477 (1966)). התנהלות המבקשים הובילה לכך שהמשיבה ערכה את כתב הגנתה על יסוד כתב תביעה חסר (ויוזכר: המדובר בהליך בסדר דין מהיר, שם לכתב התביעה אמורים להיות מצורפים כל המסמכים הרלבנטיים). ישיבה מקדמית נערכה וזמנה של המשיבה הושחת כיוון שאת החיפוש הנמרץ לא ראו המבקשים לבצע אלא בעקבות הישיבה ושנאמר בה. המשיבה נדרשה להתייחס עתה לשאלת הצירוף, שרק בדוחק הותר. אפשר שעתה תידרש להוסיף על כתב הגנתה, כפי שאכן ביקשה בתגובתה לעשות ככל שיותר הצירוף. כל זאת ניתן היה לייתר, ועל כך יש לפצות את הנתבעת (ואניח כאן לכך שהתנהלות המבקשים הובילה להשחתת זמנו של בית המשפט בכל אלה).

תוצאת האמור: אתיר את צירוף הראיות המבוקשות. זאת, נתון לתשלום הוצאות המשיבה בקשר עם האמור, בסך של 3,000 ₪. מובן שהתשלום מנותק מן ההכרעה הסופית בתיק, והוא יבוצע עד יום 21.2.17. המשיבה תשלים כתב הגנתה, באותם עניינים שהם פועל יוצא של התיקון, עד יום 7.3.17. תז"פ ליום 9.3.17 למתן הוראות נוספות, לרבות הצורך בישיבה מקדמית נוספת או שמא במישרין להוכחות, וזאת על יסוד המסמכים שיהיו בתיק בית המשפט באותו מועד.

5129371

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ז, 14 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.