תא"מ 4206-09-14 איי. איי. ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' טרשר

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.בפני תביעה בגין נזקים בסך של 27,309 ₪ שנגרמו לרכב תובעת 2 (להלן: "רכב התובעת") שהיה מבוטח על ידי תובעת 1 כתוצאה מפגיעת רכב השייך לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") והיה נהוג על ידו. לא הייתה מחלוקת כי נתבע 2 פגע ברכב התובעת מאחור לאחר שלא הצליח לבלום במועד.

2. טענתו של הנתבע הייתה כי התובעת בלמה בפתאומיות ללא סיבה והוא לא הצליח לבלום בשל כתם שמן שהיה על הכביש. בנסיבות אלו התובעות הגישו את תביעתן כנגד הנתבע ומבטחתו נתבעת 2 וכנגד עיריית תל-אביב כמי שאחראית לכתם השמן (להלן: "העירייה"). טענת העירייה (נתבעת 3) הייתה כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע שנהג בחוסר זהירות. כתם השמן נטען נגרם כתוצאה מהתאונה, ובכל מקרה מדובר "בסיכון סביר" של המשתמשים בדרך ואין ביכולתה של העירייה למנוע כל מפגע ומפגע.

3.בדיון שהתקיים ביום 14.12.15 שבו הנהגים על גרסותיהם. התובעת לא זכרה שהיה כתם שמן לאורך הרחוב והכחישה כי רכבה שלה החליק על שמן. כן הכחישה כי שאלה את הנתבע לאחר התאונה האם גם הוא לא הצליח לבלום כמוה. לדבריה, הנתבע אמר לה שדעתו הוסחה והוא התנצל. היא הצביעה על מקום התאונה על גבי התמונה שהוצגה בפניה (נ/1) ואמרה שהתאונה ארעה לפני מעבר החציה שנראה בתמונה.

4.הנתבע טען כי נסע בשיירה, עמד במופע אור אדום, ולאחר שהוא התחלף לירוק הוא החל בנסיעה. לפתע כלי הרכב שלפניו בלמו, וניסיונותיו לבלום לא צלחו מאחר והבלם לא הגיב. לדבריו כשירד מהרכב שאלה אותו התובעת האם גם הוא לא הצליח לבלום את רכבו והם הבחינו בכתם שמן לאורך הכביש. הוא שלל את טענת התובעת כי טען בפניה כי דעתו הוסחה. הוא סיפר כי לאחר מכן התקשר לעירייה ומסר הודעה על כתם השמן, אך בחצי השעה שהמתין במקום לא הגיע כל נציג מטעמה. לגרסתו, התאונה ארעה לאחר מעבר החציה הנראה בתמונה (נ/1).

5.מטעם העירייה העיד מר דורון שרם האחראי על מפגעים בדרכים. הוא ציין כי הפעילות מתבצעת, הן באופן יזום והן לאור הודעות המתקבלות במוקד העירוני. בשל קריאה מעין זו הוא הגיע למקום התאונה וטיפל במפגע. לדבריו, בממוצע לוקח כשעה ממועד מסירת ההודעה עד לטיפול במפגע. כן ציין, כי בתל-אביב רק הצוות שלו פועל באופן קבוע לסילוק מפגעים מכבישים ובמידה ומתקבלות מספר קריאות בבת אחת, מתבקש סיוע מצוותים אחרים של העירייה האחראים לעניינים אחרים.

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ועיינתי בתמונות שצולמו על ידי הנתבע לאחר התאונה אני סבור כי דין התביעה כנגד נתבעות 1 ו-2 להתקבל ודינה של התביעה כנגד העירייה להידחות.

6.אכן, עדותו של מר שרם לא הניחה את הדעת באשר לטיפולה של העירייה במפגעים דוגמת כתמי שמן. העובדה כי אין ולוּ צוות אחד הפועל באופן שגרתי לאיתור כתמי שמן על הכביש, והפעילות למניעת מפגעים מעין אלו נעשית אך לפי קריאות מוקד, אינה עולה בקנה אחד עם חובותיה של עירייה לדאוג שהדרכים שבתחומה יהיו ראויים לנסיעה ובטיחותיים. גם אם אין לצפות מרשות מקומית שבכל רגע יהיו הכבישים שבתחומה נקיים וללא כתמי שמן, יש לצפות לפיקוח מינימאלי שאינו אך תלוי תלונות. מה גם שאף לא הוכח שהעירייה פועלת בשקידה הראויה ובזמן סביר על מנת להסיר את המפגעים אשר מידע אודותיהם מתקבל מתלונות. מצילום מסך המחשב המפרט את הטיפול במפגע הנטען במקרה זה עלה כי הטיפול בכתם השמן עליו דיווח הנתבע טופל רק בחלוף כארבע שעות ממועד ההתראה אודותיו. אכן מר שרם טען כי הטיפול הסתיים בחלוף כשעה והמועד המצוין במסך שהוצג מתייחס לסגירת האירוע על ידי העירייה, ברם לטענה זו לא הובאו ראיות ועל אף שלטענת מר שרם הוא מנהל יומן פעילות בו מצוין מועד הטיפול, היומן לא הוצג לבית המשפט.

7.עם זאת, יש לזכור כי נהג סביר חייב להביא בחשבון, בעת נהיגתו ברכב, את האפשרות שאירועים שונים כהימצאות כתם שמן על הכביש יקרו במהלך נסיעתו (ע"פ 84/85 ליכטנשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(3) 141 (1986); ע"פ (מחוזי-חי') 43364-11-12 מדינת ישראל נ' חסון (פורסם בנבו, 5.03.13)). במקרה זה, לא זו בלבד שלא הוכח כי בנסיבות העניין לא הייתה לנתבע שליטה מלאה על נסיבות קרות התאונה וכי התנהגותו עובר לתאונה הייתה סבירה, אלא שהנתבע גם לא הרים את הנטל להוכיח קיומו של קשר בין כתם השמן שצולם על ידו לתאונה ולא את היותו של השמן הגורם לתאונה.

8.עדותה של נהגת רכב התובעת הייתה חד משמעית ולפיה התאונה ארעה לפני מעבר החצייה הנצפה בתמונות שהוצגו. לפי עדות זו, העומדת בסתירה לעדות הנתבע, מקום התאונה עצמה לא צולם, והדעת נותנת כי לוּ היה כתם שמן גם לפני מעבר החצייה הוא היה מצולם על ידי הנתבע. כמו כן, בניגוד לטענת הנתבע, נהגת רכב התובעת הכחישה כי רכבה החליק על כתם שמן או כי פנתה לנתבע לאחר התאונה בשאלה האם גם הוא התקשה בבלימת רכבו. אדרבה, היא העידה באופן החלטי כי הנתבע אמר לה כי דבר מה הסיח את דעתו. נהגת רכב התובעת נעדרת כל אינטרס בתביעה זו וברי כי האחריות לתאונה אינה רובצת לפתחה. עניין זה גם הוסבר לה עובר לעדותה על ידי ב"כ נתבעים 1ו-2 וברי כי יש להעדיף את עדותה על פני עדותו של הנתבע. גם הטענה בכתב ההגנה כי נהגת רכב התובעת בלמה בפתאומיות ללא סיבה, דבר שהתברר כאינו נכון, תומך במסקנה כי הנתבע לא היה מוכן לבלימת פתע של כלי הרכב שלפניו שניות בודדות לאחר שהחל בנסיעה. מה גם, שספק בעיני אם מדובר בכתם שמן משמעותי שיכול היה לגרום לנתבע להחליק בנסיעה כה איטית, לוּ היה נותן דעתו עליו ולוּ היה נוהג באופן סביר. מסקנות אלו נתמכות גם מכך שמלבד הנתבע, איש לא התלונן על כך שהחליק במקום לא עובר לתאונה ולא לאחריה עד לטיפול בכתם השמן על ידי העירייה.

משלא הוכח קשר בין כתם השמן שצולם לתאונה, אין מקום לפטור את הנתבע מאחריותו לתאונה ואין מקום לחייב את העירייה בגין אי הטיפול בו אף לא כמעוולת במשותף.

אני מחייב אפוא, את נתבעים 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 27,309 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום המלא בפועל, וכן את אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. נוכח האמור בסעיף 6 אין צו להוצאות לעירייה.

ניתן היום, ח' טבת תשע"ו, 20 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.