תא"מ 4201-05-16 מדינת ישראל נ' לוי ואח'

לפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד נתבעים 2-4. לאחר שעיינתי בבקשה היא נדחית מהנימוקים שלהלן:

מהבקשה עולה, כי התנהל מו"מ עם הנתבעים. כתוצאה ממו"מ זה הנתבעת 1 הגישה בקשה להפחתת חוב וזו טרם נדונה.

בנסיבות אלה לא ברור מדוע מבוקש פסק דין כנגד הנתבעים 2-4 על מלוא סכום התביעה, ובטרם נדונה הבקשה להפחתת החוב, שייתכן שיש בה כדי להשפיע על החיו בשל הנתבעים 2-4.

מעבר לכך לנתבעת 2 בוצעה מסירה באמצעות הדבקה, שהיא דרך המסירה הבעייתי ביותר, כדברי המלומד ד"ר י. זוסמן, בספרו "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית, 1995, בע' 232:

"לא הרי דין המצאה על ידי דבקה כאמור בתקנה 489, כהרי המצאה אישית... לגבי מסמך שנמסר על ידי הדבקתו על הדלת ואשר לעולם אין לדעת אם לא הוסר משם על ידי מאן-דהוא ולא הגיע לידי הנמען או בני-ביתו, בן-חורין בית המשפט להורות כי הדבקתו לא תחשב כמסירה".

מאחר שהתובעת מאשרת שהתקיים מו"מ עם הנתבעים, נדרש לכל הפחות שהנתבעים ידעו 2-4 כי עליהם להגיש כתב הגנה בסיום המו"מ, אחרת ינתן נגדם פסק דין.

בכל מקרה ביהמ"ש אינו סבור שיש מקום ליתן פסק דין חלקי שעה שעומדת ותלויה בקשה להפחתת חוב שטרם נדונה. העניי מסור לשיקול דעתו של ביהמ"ש המשפט: רע" 5193/97 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ (10.11.197).

לאחר שתידון הבקשה להפחתת חוב של הנתבעת 1, וככל שיש לה השלכה על גובה החיוב של יתר הנתבעים (2-4), ולאחר שביהמ"ש ישתכנע שהנתבעים מודעים לכך שהמו"מ שהתנהל הסתיים וכי עליהם להגיש כתב הגנה, ככל שעליהם עדיין לעשות כן, ניתן יהיה לחדש את הבקשה.