תא"מ 41986-09-15 אבירז בר אור נ' מרגוליס ואח'

בין הצדדים מתנהלים מספר הליכים:

בתיק שבנדון הגישה התובעת תביעה כספית על סך 50,000 ₪, כנגד הנתבעים מהם שכרה דירה ברוב החיטה ברחובות.

בתא"מ 31680-07-15 הגישה התובעת התנגדות לביצוע שטר בקשר לאותה שכירות, וביום 28.10.15 ניתנה רשות להתגונן ונקבע כי התיק יידון בסדר דין מהיר, לאחר שהנתבעת 1 (המשיבה באותו תיק) לא התייצבה לדיון.

גם בת"ט 34948-07-15 התנגדה התובעת לביצוע של שטר נוסף בקשר לאותה שכירות, ומועד לדיון קבוע לחודש אפריל 2016.

בהחלטה על מתן הרשות להתגונן בתא"מ 31680-07-15 נקבע עוד כי על התובעת להודיע לבית המשפט בתוך פרק הזמן שנקבע את עמדתה באשר לבקשה לאיחוד הדיונים בשלושת התיקים הנזכרים לעיל, ובשים לב לשלבים הדיוניים השונים בהם הם מצויים.

לא מצאתי כי הודעה כאמור הוגשה, ומנגד – מונחת בפני בית המשפט באותו תיק בקשת הנתבעת 1 להורות על ביטול ההחלטה בדבר מתן הרשות להתגונן.

זאת ועוד, בתיק דנן (41986-09-15) הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר התגוננות ובתגובה לבקשה זו הודיעה ב"כ הנתבעים כי כתב ההגנה לא הוגש נוכח ההצעה לאחד את הדיונים.

בשים לב לאמור לעיל, נוכח ההלכות בסוגיית מתן הרשות להתגונן וההסתברות כי כזו אכן תינתן בת"ט 34948-07-15 (וזאת, כמובן, מבלי להביע עמדה בשאלה זו בשלב זה ובטרם נשמעו טענות הצדדים) מוצע כי יוסכם על ידי הצדדים שתינתן רשות להתגונן בת"ט 34948-07-15, תיוותר על כנה ההחלטה למתן רשות להתגונן בתא"מ 31680-07-15 ובית המשפט יורה על איחוד הדיונים בשלושת התיקים – מטעמי יעילות דיונית, חסכון בזמנם ובמשאביהם של הצדדים ועוד.

בשולי הדברים ובהקשר זה, ונוכח נסיבותיה של המחלוקת בין הצדדים והעומד ברקעה, מן הראוי להזכיר לצדדים את דברי כב' הש' זילברטל ברע"א 2095/95 (החלטה מיום 20.5.15):

"הפרשה דנא היא דוגמה למצב דברים (לדאבון הלב שכיח במקומותינו) של מחלוקת (לגיטימית) בין שכנים, שהיקפה הכספי אינו רב (גם אם אינו מבוטל), שראוי היה לפתרה בהדברות ישירה, מחלוקת אשר צמחה למימדים בלתי סבירים רק בשל עמידה על קוצו של יוד, אי ויתור על טענות וחוסר נכונות להתפשר ... במצב זה מוטב, ככלל, כי שני הצדדים ... יגיעו להסדר מוסכם, תוך ויתורים הדדיים ככל שנותרו מחלוקות ביניהם. ברי שזו הדרך הראויה, הסבירה והזולה, שגם מבטיחה יחסי שכנות טובים; במיוחד שאין מדובר, לשמחת כולם, בעלויות כבדות במיוחד, כאשר עלויות ההתדיינות - ובכללן תשלום למומחים - עלולות שלא לעמוד ביחס סביר לשווי המחלוקת. בהקשר זה ראו דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן שנאמרו ברע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד פ"ד מח(5) 785, 792 (1994) בקשר עם מחלוקת בין בעל בית לבין דייר מוגן שעניינה היה התקנה מונה מים:

"הנגישות לבתי המשפט על כל ערכאותיהם היא אחת מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית, אולם ראוי שבני אדם ילמדו להסדיר את מערכת היחסים היום-יומית ביניהם ולפתור את בעיות היום-יום בנושאים כגון אלה, בלי להזעיק לעזרתם את מערכת בתי המשפט". "