תא"מ 41937-10-13 נדיב ואח' נ' פייר ואח'

1.בפנינו תביעה בגין נזק רכוש אשר נגרם לרכבו של התובע בגין תאונת דרכים מיום 29/01/13 עת רכבו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") שאליו חובר נגרר נסע לאחור והנגרר פגע ברכב התובע ובהודעת צד ג' שהוגשה ע"י הנתבעים כנגד צד ג'.

רכבו של הנתבע יקרא להלן : ("הגורר") ובכל עת רלוונטית לתאונה הוא היה מבוטח בביטוח צד ג' אצל הנתבעת 2 והרכב הנגרר יקרא להלן: ("הנגרר") ובכל עת רלוונטית הוא היה מבוטח בביטוח צד ג' אצל צד ג' שאינה המבטחת של הגורר.

2.בדיון שהתקיים ביום 22/6/14 הוסכם בין הצדדים כי הנזק אשר נגרם לרכב התובע כתוצאה מהתאונה יעמוד ע"ס 6,000 ₪ ונותרה מחלוקת בין הנתבעים וצד ג' בשאלה מי צריך לשלם את הסכום הנ"ל לתובע – המבטחת של הגורר או המבטחת של הנגרר או שתיהן.

3.באותו דיון סוכם שהמחלוקת שנותרה תוכרע ע"פ סיכומים בכתב שיוגשו ע"י הנתבעים וע"י צד ג' אשר הוגשו.

4.התובע טען בתביעתו כי ביום 29/01/13 בשעה 8.20 או בסמוך לכך, בזמן תדלוק רכבו בתחנת דלק פז בנהריה, לפתע הגורר יחד עם הנגרר שהיה מחובר אליו החל בנסיעה איטית לאחור כשהתובע צועק לעברו לעצור, ונהג הגורר לא הגיב והנגרר פגע בצידו הימני של רכב התובע.

טיעוני ב"כ הנתבעים

5.ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כדלקמן:

א.תכליתה של פוליסת ביטוח צד ג' שהוצאה לנגרר, לכסות מקרים כמקרה דנן. אחרת לא ברור מהי נפקות פוליסת הביטוח של הנגררים וכי לא למותר לציין, כי ככל שהכוונה הייתה כי בכל מקרה שבו הפוליסה תחול רק במקרה שהנגרר לא מחובר לגורר, היה על חברת הביטוח לסייג זאת במפורש בפוליסה.