תא"מ 41918-05-14 קשר רנטאקר בע"מ נ' פרי ירוחם - חברה לרכב בע"מ ואח'

לפני תביעה בגין נזקי תאונת דרכים מיום 1/10/13.

לטענת התובעת נסע ברכבה ביום התאונה הנהג- מר חליל זועבי. מר זועבי נהג בנתיב הימני בכביש 22 המוביל מחיפה לעכו, כאשר רכב הנתבעת עקף אותו, לטענתו, משמאל ובעת חזרתו לנתיב הימני פגע ברכב התובעת בחלק הקדמי השמאלי. התובעת העריכה נזקיה באמצעות שמאי מטעמה בסך של 12,782 ₪ וכן נשאה בשכר טרחת שמאי בסך 975 ₪. עוד קבע השמאי מטעמה של התובעת ירידת ערך לרכב בסך 3,762 ₪ ובסה"כ טענה התובעת לנזקים של 17,519 ₪ ומכאן תביעתה.

הנתבעות טענו כי האחריות לקרות התאונה היא דווקא על נהג התובעת אשר נסע מאחורי רכב הנתבעות וכאשר זה בלם בפתאומיות, רכב התובעת פגע ברכב הנתבעת 1 אשר הנתבעת 2 מבטחתה, וגרם לתאונה. משכך, עתרו הנתבעות לדחיית התביעה כנגדן.

דיון :

מטעמה של התובעת העיד הנהג מטעמה, מר חליל זועבי והסביר בפירוט כיצד קרתה התאונה עת נסע ברכב התובעת בכביש 22 ורכב הנתבעות אשר ביקש לחזור למסלול הימני לאחר עקיפה, פגע בצדו השמאלי קדמי של רכב התובעת וגרם לנזק. הודעתו של נהג התובעת כפי שנמסרה לחברת הביטוח (ת/1), מאששת את האמור. נהג התובעת נחקר ארוכות וממושכות, ברם גרסתו נותרה בעינה ולא נסתרה אף בחקירתו הנגדית. אף תמונות הנזק לרכב התובעת ותמונות הנזק לרכב הנתבעים (נ/1) מחזקות גרסה זו באשר לאופן קרות התאונה. ברכב התובעת מצויה פגיעה בחלק הקדמי שמאלי ואילו ברכב הנתבעות ישנה פגיעה בחלק הימני אחורי. מצאתי גרסתו של נהג התובעת באשר לאופן קרות התאונה מהימנה עלי.

מאידך, העיד נהג הנתבעות וזה טען כי הכביש היה עמוס, הוא בלם בפתאומיות ונהג התובעת אשר נסע אחריו פגע ברכבו ואחראי לקרות התאונה. כאמור, הפגיעות ברכבים אינן מתיישבות עם גרסה זו. אין המדובר בפגיעת פנים אחור כי אם בנזק לחלק הקדמי שמאלי של רכב התובעת ולנזק בחלק הימני האחורי של רכב הנתבעות. בכביש עמוס, כטענת נהג הנתבעות, קשה להלום כיצד תיתכן פגיעה שכזו והיא מתיישבת יותר עם גרסת התובעת. כאשר נדרש נהג הנתבעות להתמודד עם אופי הפגיעות ברכבים אשר אינו תואם את גרסתו, הוא טוען כי אינו מומחה תעבורה וכי הוא מניח כי נהג התובעת ניסה "לברוח" ממנו ומכאן טיב הפגיעה (ראה עמ' 4 שורות 27-28 לפרוטוקול). ככל שגרסת נהג הנתבעות נכונה, לא ברור להיכן ביקש נהג התובעת "לברוח" כאשר הכביש עמוס והוא נמצא במסלול הימני. כאשר נשאל נהג הנתבעות שוב על אודות חוסר ההתאמה בין גרסתו לאופי הפגיעות ברכבים, תשובתו מתחמקת "אני נפגעתי מאחור, אם זה מצד ימין או שמאל זה לא משנה" (ראה עמ' 5 שורות 3-4 לפרוטוקול). בבחני את שתי הגרסאות אשר בפני, אל נוכח עדויות הצדדים והראיות אשר הוצגו מטעמם, גרסת התובעת היא המתיישבת יותר, הן עם ההגיון והן עם אופי הפגיעות ברכבים ויתר ראיות הצדדים.

אל נוכח האמור, אני מקבלת גרסת התובעת באשר לאופן קרות התאונה וקובעת כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על כתפי נהג הנתבעות אשר ביקש לחזור לנתיב נסיעת רכב התובעת ופגע בו בתוך כך וגרם לנזק נשוא התובענה. בנסיבות אלו אין מקום ליחס אשם תורם לנהג התובעת אשר נסע במסלולו כחוק.

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקשר הסיבתי בין קרות התאונה לנזק.

אשר לנזק עצמו, הנתבעות לא ביקשו לחקור את שמאי התובעת וזו הציגה את הדו"ח מטעמו ובכלל זאת חשבוניות תיקון אשר ביצעה. רק בסיכומיהן טענו הנתבעות באשר להנחה אשר בוודאי קיימת לתובעת בהיותה חברה להשכרת רכב ובעניין גובהו של שכר טרחת השמאי. טענות אלו נותרו בעלמא ובלא בסיס ומשכך, אין מקום לקבלן וגובה הנזק, בהתאם לחוות דעת השמאי נותר בעינו.

משקבעתי כי נהג הנתבעות הוא האחראי לקרות התאונה, הרי שיש לחייב את הנתבעת 1 כבעלת הרכב הפוגע ואת הנתבעת 2 מבטחתה בנזקי התובעת בהתאם לחוות הדעת אשר צורפה לתיק ביהמ"ש ולקבל את התביעה במלואה.