תא"מ 41885-12-13 רוזניר תל-אביב בע"מ נ' CHITNAVA INGA P.N. ואח'

לפניי תביעה לתשלום יתרת חוב בגין אספקת מכולות של בגדים משומשים.

התובעת, רוזניר תל-אביב בע"מ (להלן: "רוזניר" או "התובעת") היא חברה שעיסוקה באיסוף בגדים משומשים, אריזתם וייצואם לחו"ל. הנתבע 2, מר ערן פז (להלן: "פז" או "הנתבע"), התקשר עם התובעת לרכישת מכולות הכוללות בגדים משומשים, ושילוחם לגיאורגיה. לטענתו של פז, נעשתה ההתקשרות כנציג של עסק גיאורגי הנושא את השם Inga Chitanava (להלן: "אינגה"). על מהותו של עסק זה התבררו במהלך הדיון פרטים שונים, שיובאו בתמצית בהמשך. אין מחלוקת, כי שילוחן של ארבע המכולות הראשונות עבר ללא תקלות, וללא טענות הדדיות.

תמורתן של המכולה החמישית והשישית – לא שולמה, למעט מקדמה על סך כ-8,000 דולר ארה"ב. ביחס למכולה החמישית, פז סירב לשלם בגינה שכן לטענתו הכילה כמות גדולה של מכנסי ג'ינס. לאור טענות אלה, ביקש מנהל התובעת, מר דן רוזנקרנץ (להלן: "רוזנקרנץ"), כי פז יימנע משחרור המכולה השישית, ובתוך ימים אחדים יקבל הוראות כיצד להתקדם. חרף פנייה זו, שחרר פז גם את המכולה השישית.

שתי סוגיות מרכזיות עולות בהליך זה. האחת היא, האם פעל פז באופן אישי, או כנציגה של יישות זרה כלשהי – ואם כן, מה היקף אחריותו בעניין זה; השנייה היא, האם זכאית התובעת לקבל תשלום בגין המכולות.

לשאלת אחריותו האישית של פז – התשובה פשוטה וברורה: לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי בחומר שבתיק, נחה דעתי כי פז פעל באופן אישי, לא כנציגה של כל חברה שהיא, ואף לא כנציג של גוף חיצוני כלשהו. להלן נימוקיי למסקנה זו בתמצית.

אין מחלוקת, כי פז הוא שניהל בפועל את המגעים מול רוזניר. על כן, וככל שהוא טוען כי פעל כנציג או כסוכן של גורם אחר – הנטל עליו להוכיח זאת. אולם התברר כי אינגה, אף שפז ניסה ליצור את הרושם כי היא תאגיד, אינה אלא המקבילה הגיאורגית של "עוסק מורשה", קרי – גב' אינגה צ'יטאנאווה אינה חברה בע"מ, כי אם אדם פרטי, המפעיל עסק עצמאי (וראו לעניין זה בקשה מס' 2 בתיק). על כן ברור שאין עסקינן במטריה של "מסך ההתאגדות", ובמטריה של "הרמת מסך". אין מחלוקת, כי פז הוא זה שפעל באופן ישיר, העביר הוראות ודרישות. ככל שפעל בשליחותה של אותה אינגה – היה עליו להוכיח זאת. לא זו בלבד שהוא לא עשה כן, אלא שפז אף עשה ניסיון להטעות את בית המשפט באשר למהותה של אותה אינגה ולהיותה אדם פרטי, ולא תאגיד.

עוד יש לציין, כי בתכתובת שהתנהלה בין פז ובין רוזנקרנץ, מתבטא פז בגוף ראשון תמיד, ואינו מתייחס לאותה "אינגה". כך, למשל, במסרון (SMS) ששלח פז לרוזנקרנץ ביום 19.7.2013 כתב פז:

"אמרת שהקונטיינר השני טוב מה אתה רוצה להשאיר אותי בלי סחורה בכלל (אנשים פה מחכים לאחר שחושבים שעבדתי עליהם עם הקונטיינר שכבר קיבלתי. וסיכמנו שאתה מודיע לי לאן לשלוח את הקונטיינר האחרון שקיבלתי."

ועוד:

"דני אני מתפלל שהסחורה טובה אבל אתה צריך להבין שאני לא יכול להשבית פה הכל. את הראשון אני כבר אורז. ועל השני אני לוקח אחריות (מקווה שלא אוכל אותה כי אני מאוד רוצה להמשיך לעבוד איתך רק בצורה שונה" (שתי ההודעות – חלק מנספח ב' לתצהיר רוזנקרנץ).

אין כל אזכור לאינגה, או לקיומו של גורם נוסף (פרט לאותם "אנשים" הממתינים לסחורה).

גם בטענתו של פז, שהחשבוניות ותעודות המשלוח הונפקו על שם אינגה – ועל כן יש לראותו כמי שפעל בשירותה של אותה אינגה – אינני מוצא ממש. בסעיף 5 לתצהיר רוזנקרנץ ניתן הסבר לאופן הנפקה זה, שלפיו:

"ערן הסביר לי שאם אני אנפיק חשבונית עם שם יבואן גיאורגי, תהיה לו אפשרות לשחרר את הסחורה שהתובעת שולחת לו".

הסבר זה עולה בקנה אחד גם עם הסברו של פז עצמו ביחס למערכת היחסים שלו עם אינגה:

"הפורמט שהיה אמור לעבוד – אני אמור לדאוג לסחורה מישראל, והם [אינגה – ע"י] אמורים לדאוג למכירה שם." (עמ' 14 לפרוטוקול, ש' 9 – 10, ההדגשה הוספה – ע"י)