תא"מ 41878-01-14

התובעת (להלן: המשיבה), הגישה כנגד הנתבע (להלן: המבקש) תביעה כספית על סך של 10,000 ₪.

נטען בכתב התביעה, כי במהלך שנת 2010 המשיבה פנתה למבקש, שהינו עו"ד במקצועו, כדי שייצג קרוביה במיצוי זכויותיהם במל"ל. המשיב קיבל על עצמו את הייצוג ודרש תשלום שכרו בגין כך בסך של 8,000 ₪, סכום, שכנטען, שולם לידיו במזומן.

הזמן נקף ללא תוצאות, משכך המשיבה פנתה רבות למבקש כדי לברר אודות התקדמותו של הטיפול, אך ללא הועיל. נטען שהיא לא זכתה לתשובות ענייניות ובסוף אף המשיב הגיב בהתחמקויות. המשיבה עתרה בתביעתה לחייב את המבקש בהשבת הכספים שקבלם בתמורה לאותו יצוג מובטח שבסופו של יום, כך נטען, לא ניתן.

בהגנתו המשיב מכחיש מכל וכל את טענותיה של המשיבה, ואף מדגיש כי מעולם לא היה קשר בינו לבין המבקשת שבגדרו נכרת הסכם לייצוג משפטי ושולמה תמורה בגין כך.

אלה הן המחלוקות שנטשו בין הצדדים, ובעיקרן הן מחלוקות עובדתיות. משכך, קבעתי לקדם משפט מורחב ליום 28.4.15 בנוכחות הצדדים, כדי לשמוע את דבריהם ולנסות להביא אותם להבנות או לדרך דיונית יעילה וקצרה.

בדיון הנ"ל נשמעה בקצרה עמדת המשיבה ואף ניתנה למבקש הזכות להפנות לה מספר מצומצם של שאלות . מיד לאחר מכן המבקש החל מציג את גרסתו, או אז הזכיר ב"כ המשיבה כי המבקש הינו מושעה מחברותו בלשכת עורכי הדין.