תא"מ 41844-11-13 ואח' אריאל- וימאזור בקרת תנועה וחניה בע"מ נ' אנוכשוילי ואח'

1.בתיק זה שתי תביעות שיבוב מאוחדות שהוגשו בסדר דין מהיר. בתביעה האחת, שמספרה 41844-11-13, במסגרתה תובעת התובעת את הנתבעים 1-3, ובשניה, שמספרה 15027-07-13, תובעת הנתבעת 3 את הנתבעים 1-2. שתי התביעות מתייחסות לתאונת דרכים שאירעה בתאריך 17/4/12 בצומת הרחובות הרצל וז'בוטינסקי באשדוד.

טענות הצדדים

2.התובעת טוענת, כי כתוצאה מנהיגתם הרשלנית של מי מהנתבעים נפגעה מערכת הרמזורים המצויה בצומת שבמקום התאונה. התובעת אינה יודעת לציין במדויק איזה מבין רכבי הנתבעים 1 או 3 פגע במערכת הרמזורים, אולם זו תיקנה את הנזקים בדחיפות ועותרת לפיצויה בגין הנזקים שנגרמו לה במסגרת תאונה זו. התובעת מציינת, כי במסגרת תיק בבית משפט לתביעות קטנות ניתן פסק דין בת"ק 22136-06-12 ושם נקבע כי האחריות לתאונה מוטלת על רכב הנתבעים 1-2 ובהתאם לכך שילמה הנתבעת 2 כספים.

3.הנתבעת 3, שהיא התובעת בתביעה השניה, טוענת במסגרת תביעתה את הנתבעים 1-2, כי רכב הנתבעים 1-2 פגע במונית אשר נהדפה ופגעה ברכבה שלה וכתוצאה מכך סטה הרכב שמאלה ופגע ברמזור. על כן, תובעת היא את הנתבעים 1-2 בגין הנזקים שנגרמו לרכבה.

4.הנתבעים 1-2 טוענים במסגרת שתי התביעות, כי רכבם היה במצב עמידה בצומת כשלפתע אירעה תאונה בין רכב צד ג' לבין רכב הנתבעת 3, וכתוצאה מכך סטה רכב הנתבעת 3 לכיוון הרמזור ופגע בו. ואילו לטענתם, רכב הנתבעים 1-2 לא היה מעורב בהתנגשות הרכבים.

דיון והכרעה   

5.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים מצאתי לקבוע את הממצאים הבאים ביחס לאופן התרחשות התאונה: הנתבע 1 עצר באור אדום בצומת לפני קו העצירה אולם כטענתו וכטענת העד שישב לצידו, בשל סינוור מהשמש התקדם הוא עד לאמצע מעבר החציה שמעבר לקו העצירה. בשל כך, נהג המונית שחצה את הצומת באור ירוק הסיט את רכבו שמאלה, בשל חשש מכניסת רכב הנתבע 1 לתוך הצומת, ופגע ברכב הנתבעת 3 שנסע לצידו ושחצה אף הוא את הצומת בחסות האור הירוק והדפו שמאלה לעבר הרמזור, וכך פגע רכב הנתבעת 3 בעמוד הרמזור.

השאלה שנותרה במחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת האחריות להתרחשות התאונה: האם של הנתבעים 1-2 או שמא של הנתבעת 3 ושל נהג המונית?

6.אכן, כטענת ב"כ התובעים, שאלה זו הוכרעה זה מכבר בבית המשפט לתביעות קטנות בהליך ת"ק 22136-06-12 שהתקיים בין נהג המונית מר רמי קהרמני לבין הנתבעים 1-2 ובה נקבע כי גרסת נהג המונית עדיפה על פני גרסת הנתבעים 1-2, ולפיה התקדמותו של הנתבע 1 לכיוון הכביש היתה לתוך הצומת, ולפיכך התקבלה תביעת נהג המונית כנגד הנתבעים 1-2. קביעה זו ביחס לאותה תאונה ממש, מהווה קביעה עובדתית מכריעה ביחס לאותה הפלוגתא שעולה בתיקים שבפניי ובה נתקיים דיון וניתן לנתבעים 1-2 את יומם בפני בית המשפט והיא חיונית לתוצאה הסופית. שהרי, הכרעה במחלוקת שבין נהג המונית לבין הנתבעים 1-2 מכריעה אף תוצאת ההליך שבפניי. לפיכך, אין אלא לקבוע כי הכרעה זו מהווה השתק פלוגתא אף ביחס למחלוקת שבתיקים המאוחדים בפניי ויש איפוא לקבוע כי הנתבע 1 הינו האחראי להתרחשות התאונה ולא נהג המונית.

7.לא זו בלבד, אלא שאף העדויות שנשמעו בפניי מחזקות מסקנה זו. שהרי, הנתבע 1 והעד הנוסף מטעמו מאשרים בחקירתם בפניי כי התקדמו מעבר לקו העצירה אל עבר אמצע מעבר החצייה שלפני הכניסה לצומת בזמן שברמזור מולם מופע של אור אדום ועליהם להיות בעצירה מוחלטת. במצב דברים שכזה, אין ספק כי הנתבע 1 גרם לסיכון תחבורתי לתנועה החוצה את הצומת באור ירוק והביאה את נהג המונית לפעול בצורה אינסטינקטיבית בריאה וסבירה לחלוטין כדי למנוע התנגשות עם רכב הנתבע 1, שעשה פעולה שהעידה כי זה עומד לחצות את קו הצומת ולסכן את הנוהגים בה, בו בעת שהיה עליו לעמוד לפני קו העצירה שלפני מעבר החציה עמידה מוחלטת אף אם לטענתו השמש סינוורה את ראייתו לפי שבאותה עת לא היתה לו הזכות להחל בנסיעה ואין באמתלה ביחס לאור השמש כדי להצדיק נסיעה מעבר לקו העצירה אל עבר מעבר החציה. מכאן, שפעולתו של הנתבע 1 הינה בגדר התרשלות אשר הביאה להתרחשות התאונה ולנזקים לצדדים.