תא"מ 41744-08-14

1.לפניי תביעה כספית על סך 15,219 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 22.10.2013, בין כלי רכב, מ"ר 66-390-64 (להלן: "רכב התובעים") לבין כלי רכב, מ"ר 86-437-56 (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2.התובעים טוענים כי האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת רכב הנתבעות אשר בעוד רכב התובעים עומד מאחורי רכב הנתבעות ביציאה מחניון סורוקה בבאר שבע, כאשר רכב הנתבעות בעמדת המחסום ורכב התובעים מאחוריו, החלה נהגת רכב הנתבעות בנסיעה לאחור, לא נתנה דעתה לרכב התובעים העומד מאחוריה ופגעה עם רכבה ברכב התובעים.

מנגד טוענות הנתבעות כי האחריות לקרות התאונה חלה על נהגת רכב התובעים אשר לא שמרה מרחק מרכב הנתבעות שהיה לפניה ופגעה באמצעות רכבה בחלק האחורי של רכב הנתבעות.

3.למעשה, הצדדים אינם חלוקים לעניין עצם התאונה, אלא בעניין נסיבות התרחשותה.

4.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה הוצגו ראיות הצדדים, העידו הנהגות המעורבות בתאונה ועדת ראייה נוספת מטעם התובעים שהייתה ברכב התובעים בעת קרות התאונה.

בגמר חקירת העדות, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל-פה וביקשו ליתן פסק דין, על פי החומר המונח לפני בית המשפט.

עתה נותר לדון ולהכריע בתובענה.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.