תורגמן נ' גמליאלי

לפני תביעה על סך 36,849 ₪, שהגיש התובע, מתווך דירות, נגד הנתבעת לתשלום דמי תיווך המגיעים לו, לטענתו, בגין מכירת דירת הנתבעת בהתאם להסכם תיווך שנכרת ביניהם.

תמצית כתב התביעה

1. לטענת התובע, ביום 3.8.2015 חתם עם התובעת על הסכם תיווך בבלעדיות בקשר לדירה ברחוב *** בחדרה (להלן – "דירת הנתבעת" או "הנכס") תמורת דמי תיווך בשיעור שני אחוזים בתוספת מע"מ.

2. כנטען, התובע דאג לפרסום הנכס ועקב הפרסום פנה אליו מתווך בשם שלום שטאוי, אשר ייצג את בני הזוג רובס אשר התעניינו ברכישת הדירה (להלן – "רובס"). רובס ביקרו בדירה ועוד באותו יום, כנטען, התקשר שטאוי לתובע והודיע לו כי הם מעוניינים לקנות את הדירה, אולם הדבר תלוי במכירת דירה אחרת שהיתה להם. הצדדים הגיעו להסכמה על מחיר מכירה של 1,530,000 ₪, אולם משרובס לא הצליחו לגייס את הכסף העסקה ירדה מן הפרק וכעבור זמן, ביום 3.9.2015, תמה תקופת הבלעדיות. הנתבעת פנתה למשרד תיווך אחר, רימקס, שיפצה את הדירה וגם במשך תקופת התיווך של רימקס לא נמכרה הדירה.

3. לטענת התובע, כשלושה חודשים מאוחר יותר חזרו המתווך שטאוי ורובס ויצרו קשר עם הנתבעת בעניין לרכישת הדירה. הנתבעת עדכנה את התובע כי הקונים חזרו וכי הם מעוניינים לסגור את העסקה בשבוע הקרוב. ביום 27.12.2015 נפגשו התובע והנתבעת ביוזמת הנתבעת. הנתבעת מסרה לתובע כי מכרה את הנכס לרובס וטענה כי אינה זוכרת כמה היא חייבת לו, כיוון שאבדה את טופס ההסכם ביניהם. כנטען, הנתבעת ניסתה לשכנע את התובע, כי דמי התיווך המגיעים לו עומדים על 1.5% מסכום המכירה. כנטען, כאשר התובע הגיע לביתו ועיין בהסכם התיווך מצא כי דמי התיווך עומדים על 2%. לטענת התובע, עמד על קבלת מלוא דמי התיווך וכאשר התובעת נוכחה כי אינו מוכן להפחית את דמי התיווך ל- 1.5%, שינתה גרסתה והחלה להעלות טענות נגד הסכם התיווך, כדי לחמוק מחובתה לשלם את מלוא דמי התיווך.

4. לטענת התובע, שימש הגורם היעיל במכר ועל התובעת לשלם לו את מלוא דמי התיווך הקבועים בהסכם.

5. התובע צירף לכתב התביעה תמלילי הקלטות של שיחותיו עם הנתבעת ועם אחותה. בתמלילים אלה ידובר בהמשך.

    

   תמצית כתב ההגנה

6. כנטען בכתב ההגנה, הנתבעת היא אשה מבוגרת אשר לראשונה בחייה מכרה דירה. הנתבעת פירסמה את הדירה באתר "יד 2" במחיר מבוקש של 1,700,000 ₪ ומשך מספר חודשים דחתה פניות מתווכים שאמרו לה כי יהיה עליה להוריד את המחיר המבוקש. לטענת הנתבעת, התובע ניהל עמה מספר רב של שיחות, הבטיח למכור את דירתה "בהליכה" במחיר 1,650,000 ₪ ואפילו בסכומים של 1,700,000 ₪ ו- 1,800,000 ₪, טען בפניה כי יש לו לקוחות צרפתיים וכי דמי התיווך ינוכו במלואם ממס שבח שחל על העסקה. הנתבעת האמינה להבטחותיו ועל בסיס אותן הבטחות נאותה לחתום על הסכם תיווך בבלעדיות מולו.