תא"מ 41700-04-14 פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' כהן שרזי

לפניי תביעה לפיצוי התובעת בגין נזק שנגרם לרכבה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 10.11.13, באזור התעשייה חולון.

על פי הנטען בכתב התביעה, רכב התובעת נסע בנתיבו כדין, ולפתע משאית הנתבע נסעה לאחור מחצר מפעל בימין הדרך ופגעה ברכב התובעת.

בכתב ההגנה נטען כי רכב התובעת פגע במשאית, ולאחר מכן יצא נהג רכב התובעת והתנצל בפני הנתבע שלא הבחין במשאית בשל סנוור השמש, וכן אמר שהיה בטוח שממול מגיע רכב נוסף ולכן לא סטה ולא עצר.

בדיון שהתקיים בפני העידו מטעם התובע נהגת הרכב, ומטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו ומר יקיר גבריאלי שעובד עם הנתבע ומר וולדמלך אטאטקי שהיה עד לתאונה. בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק ברכב התובעת, צילום ממקום התאונה והדיווח לתובעת.

נהג התובעת העיד כי נסע ישר בנתיבו במהירות של 45-40 קמ"ש ולפתע המשאית יצאה מהחצר. לטענת נהג התובעת לא ראה את המשאית, וכשראה שהמשאית אינה עוצרת הגביר מהירות כדי שהמשאית לא תפגע בו. עוד טען כי לא היה לו זמן לבלום, ואם היה בולם המשאית הייתה פוגעת בו ישר בשמשה. נהג התובעת גרס כי לאחר התאונה יצא מרכבו ושאל את הנתבע מדוע אין אדם שמכוון אותו והנתבע צעק עליו מדוע לא ראה אותו. נהג התובעת הציג צילום ממקום התאונה אשר לטענתו רואים בו רק את הנתבע ולא רואים עוד אנשים. נהג התובעת הכחיש כי התנצל וטען כי אמר לנתבע שהאיץ כדי שהמשאית לא תפגע בו. בחקירתו הנגדית אישר נהג התובעת כי הנתבע ביקש לדבר עם המנהל שלו ולא ידע לומר מדוע הם לא שוחחו. בהתייחס לטענה כי היה מכוון שעמד בצד ימין של המרכה השיב נהג התובעת שאם זה היה נכון הוא היה דורס אותו.

הנתבע העיד כי נסע לאט לאחור, מימינו עמד מכוון שעמו היה בקשר עין, ולפתע המכוון דפק לו על המשאית וביקש שיעצור, ולאחר מספר שניות הייתה המכה. הנתבע טען כי הרים את בלם היד והבחין שהמכוון נכנס לכיוון חצר המפעל. לטענו המכוון הסביר לו שהוא פחד שנהג התובעת יפגע בו משום שהוא נסע במהירות. הנתבע גרס כי נהג התובעת יצא מהרכב ואמר לו שלא ראה את המשאית כי השמש סנוורה אותו. עוד גרס כי עמד על כך שנהג התובעת יתקשר למנהל שלו ונהג התובעת צלצל למישהו ולאחר מכן הם החליפו פרטים והוא אמר שיגיד בדיוק מה שקרה. הנתבע טען כי נהג התובעת נסע לפחות במהירות של 80 קמ"ש ואם לא היה נוסע במהירות כזו יכול היה להאט ולעצור כי המשאית הייתה במהירות אפסית והיה לו מכוון. באשר למכוון טען הנתבע כי נהג התובעת לא דיבר אתו מכיוון שהוא נשאר לשמור על המשאית בחצר המפעל כי היא הייתה מונעת. בחקירתו הנגדית אישר הנתבע כי לא ראה את רכב התובעת עד לתאונה.

יקיר גבריאלי העיד כי הוא היה המכוון וכי עמד בצד ימין בסוף של המשאית וסימן לנתבע בידו שהוא יכול להתקדם תוך שהוא מסתכל שלא מגיע רכב. לפתע ראה את רכב התובעת נוסע לכיוונו, סימן לו שיעצור או שיאט והוא לא התייחס, ולכן דפק על המשאית בכדי שהנתבע יעצור, קפץ פנימה לתוך המפעל ואז אירעה התאונה. המכוון שלל הטענה שלא היה במקום וטען כי לאחר התאונה הלך לשמור על המשאית משום שהיא הייתה מונעת. המכוון אישר כי לא ראה את התאונה אלא שמע את המכה.

מר וולדמלך אטאקטי שהינו עובד במפעל העיד כי ראה את התאונה ותיאר שהמשאית יצאה קצת ורכב הגיע במהירות, עקף את המשאית ופגע בה בעודה עומדת. לטענתו היה בחצר המפעל בזמן שראה את התאונה, עמד והסתכל. עוד העיד כי לפני התאונה היה מכוון שעמד וכשהנהגים עמדו ודיברו לאחר התאונה הוא היה איתם. בנוסף העיד כי הכביש היה פנוי ולא היו כלי רכב.