תא"מ 41683-03-15 חברת דדון ציון בע"מ נ' אוחיון

רקע

1.לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 23/5/16 בשל היעדר התייצבות מצד המבקש לדיון שהתקיים באותו המועד.

2.המשיבה הגישה לביצוע שטר בלשכת ההוצל"פ בת"א- תיק 513143-01-15. המבקש הגיש התנגדות לביצוע השטר- שהינו שיק, בטענה כי מדובר בשיק גנוב וכי חתימתו זויפה. הדיון בהתנגדות לביצוע שטר נקבע ליום 23/5/16.

3.המבקש לא התייצב לדיון הנ"ל. המשיבה ביקשה לדחות את ההתנגדות שהגיש הנתבע, עקב אי התייצבותו, להורות על ביטול עיכוב הליכי ההוצל"פ ולפסוק הוצאות לחובתו. לאחר שנשמעו טענות המשיבה, ניתן פסק הדין נשוא הבקשה, על פיו הבקשה להתנגדות ביצוע שטר נדחית והמשיב חויב בהוצאות המשיבה. מכאן הבקשה לביטולו.

4.המבקש הגיש את הבקשה בעצמו ועולה כי אינו מיוצג.

טענת המבקש

5.לטענת המבקש לא התייצב לדיון עקב טעות בתאריך. לטענתו התייצב לדיון ביום 6/4/16 – תאריך קודם שבו היה התיק קבוע, ומכיוון שנעשו שינויים בתאריכים, לא הצליח לעקוב וטעה בתאריך. המבקש חוזר על כך שמדובר בשיק גנוב, שחתימתו זויפה, כי אינו מכיר את המשיבה ומעולם לא עשה שימוש בשירותיה. כמו כן, מוסיף המבקש כי הגיש בעניין זה תלונה במשטרת ישראל.

טענת המשיבה

6. יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש בהוצאות. המבקש מזלזל בהליך ולא טרח להתייצב, על אף שזומן כדין לדיון מיום 23/5/16. יתרה מכך, המבקש טוען כי הגיע בטעות לבית המשפט לצורך דיון ביום 6/4/16- אם כן, חזקה עליו כי ידע שהדיון מתקיים 30 יום מאוחר יותר. המבקש לא טרח לציין מתי קיבל את החלטת בית המשפט, ובקשתו כאן הוגשה רק לאחר שחודשו נגדו הליכי הוצאה לפועל, לרבות עיקולי מטלטלין.

דיון והכרעה

7.תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כלדקמן:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

כפי שכבר נקבע בפסיקה, "מקובל להבחין בין מקרה שבו נדרש ביטול פסק דין "מתוך חובת הצדק" לבין מקרה שבו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה שבו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש בית המשפט להתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי (רע"א 4405/15 SHAHEEN LIL-MANTOGAL AL GHIZIEH‏ נ' ‏MARINA FOR GENERAL TRADING, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (8.9.2015) (להלן: עניין MARINA); רע"א 2158/15 מאליק מוסטפא עיסא נ' ריפעת סרסור, [פורסם בנבו] בפסקה 3 (2.6.2015) (להלן: עניין עיסא); רע"א 1119/05 גולדסיל בע"מ נ' ביליה רוברט – נכסים ובניין בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה ז(2) (27.2.2005); יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי 699-696 (מהדורה שישית; 1991); אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 677-675 (מהדורה אחת-עשרה; 2013))." ר' רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד השומה, פורסם ביום, כ"ה בתשרי התשע"ו (8/10/2015).

8.לעניין המועד בו נמסרה ההחלטה לידי המבקש: המבקש ציין בבקשתו כי ההחלטה נשוא בקשה זו הגיעה לידיו מספר ימים לפני שהגיש את בקשתו, ביום 27/6/16. המשיבה טוענת, כי המבקש לא ציין באיזה יום התקבלה לידיו החלטת בית המשפט.

בהתאם לתיק בית המשפט, נמצא כי פרוטוקול הדיון, קרי, פסק הדין, נמסר לידי המבקש ביום 16/6/16 (ר' המצאות- אישור מסירה של הפרוטוקול). בקשת המבקש הוגשה לתיק בית המשפט ביום 27/6/16, כלומר בטרם חלפו 30 יום מיום המצאת ההחלטה לידי המבקש.

9.אשר לטענה בדבר פגם שנפל בהליך: טענות המבקש בדבר פגם שנפל בהליך- חלשות. מבדיקה במערכת עולה לכאורה כי כבר ביום 22/1/16 בוצעה לידי המבקש המצאה של החלטה מיום 7/1/16 בדבר שינוי מועד הדיון לתאריך בו התקיים בפועל. לכן- אי התייצבות המבקש נובעת ממחדל או טעות של המבקש, ומתוך טענותיו ולא מצאתי בטענותיו צידוק לה, פרט אולי, לכל הפחות, שמדובר לכאורה בטעות אנוש. מדובר איפוא בעניין יוכרע על פי שיקול דעת בית המשפט.

10.סיכויי ההתנגדות- טענת המבקש לגניבת ההמחאה וזיוף חתימתו מציבה את הנטל לפתחה של המשיבה, להוכיח את אמיתות החתימה. שבתי ועיינתי בחומר המצוי בתיק עד לשלב זה. מבלי להביע דעה בדבר תוצאות התובענה בסיום ההליך, ולאור השלב המקדמי בו היה מצוי כאשר ניתן פס"ד, ובזיקה להחלטת כבוד הרשמת מיום 29/10/15 בענין זה, אני מוצאת כי די בשלב זה בנימוקי ההתנגדות, כדי לקבל את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד וכי יש, בנסיבות העניין, לאפשר למבקש לקבל את יומו בבית המשפט.

מצאתי כי ניתן לרפא מחדלו של המבקש בהטלת הוצאות לטובת המשיבה.