תא"מ 41606-08-15 קרדן רכב בע"מ נ' אמית ואח'

לפני תביעה כספית ע"ס 16,942 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכב מ.ר. XXXבבעלות התובעת בתאונה מיום 21.4.15 בה היה מעורב רכב מ.ר. XXXנהוג ע"י נתבעת 1 ומבוטח ע"י נתבעת 2. המחלוקת הינה בשאלת האחריות.

עפ"י הנטען בכתב התביעה, רכב התובעת נסע בנסיעה איטית עקב עומס תנועה. רכב הנתבעות הגיח מאחור במהירות וללא שמירת מרחק ופגע ברכב התובעת מאחור.

בהודעת נהג רכב התובעת נרשם: "בנסיעה בכביש 1 לכיוון ירושלים כ500 מטר לפני הפנייה לאבו גוש הרכב שלפניי ואני הבחנו שיש פקק בעיקול ולכן בלמנו סטינו משמאלה לימינה אני פניתי ימינה ובלמתי אך הרכב שאחורי כנראה לא הספיק לבלום מספיק וסטה שמאלה ונכנס בי בחוזקה.".

בביהמ"ש העיד נהג התובעת כי עקב פקק מלפנים, הוא בלם את רכבו וכך גם הרכב מלפניו אשר אף סטה מעט שמאלה. כדי לא לפגוע ברכב מלפנים נהג התובעת סטה מעט ימינה ועצר את הרכב. לאחר מכן שמע מכה מאחור. כאשר יצא מהרכב הבחין כי הרכב מאחור פגע בחלקו האחורי של רכבו בצד שמאל. הנהג הכחיש טענת הנתבעת לפיה התפרץ לנתיבה והעיד: "לא נכנסתי לנתיב, הייתי בנתיב וגם לאחר מכן שיצאתי לראות מה איתי היא אמרה לי שהיא חשבה שעכשיו אתה יוצא ימינה. שכאילו אני עובר לנתיב הימני ולכן היא יכולה להמשיך לנסוע. בגלל זה היא לא בלמה." (ע' 2 ש' 4-6).

בהמשך העיד נהג התובעת כי שני הנתיבים היו פקוקים והוא נסע לכל אורך נסיעתו בנתיב השמאלי. עוד העיד כי טרם התאונה נסע במהירות של 90-100 קמ"ש. לאחר עיקול הבחין שהרכבים עומדים. לכן, בלם עד כדי עצירה מלאה תוך סטיה קלה ימינה. אז הרגיש פגיעה מאחור. לשיטתו, למרות הסטיה לימין, רכבו היה עדין באופן מלא בנתיב השמאלי, עם הטיה קלה ימינה.

רעיית הנהג, אשר ישבה לידו בעת התאונה, העידה כי היה פקק משמעותי בכביש ולכן נסעו לאט בנתיב השמאלי. לפתע נשמע בום ולשאלתה מה קרה השיב בעלה כי נכנסו בהם מאחור. כשיצאה מהרכב לאחר התאונה הבחינה כי הנתבעת בוכה והיסטרית וביקשה את אמא שלה. מאוחר יותר רעיית הנהג התקשרה לאם הנתבעת להתעניין בשלום הנתבעת והשתיים שוחחו כאשר אם הנתבעת הציעה לסייע בתיקון רכב התובעת. רעיית הנהג הודתה לאם אך מסרה כי מדובר ברכב של חברת ליסינג שדואגת לכל. רעיית הנהג העידה כי כל הזמן נסעו בנתיב השמאלי, ב"טור מזדחל ארוך בירידה מירושלים. הוא כל הזמן היה באותו נתיב, הוא לא שינה כיוון". העדה שבה וטענה כי מדובר בפקק וכי התאונה התרחשה בהתחלת נסיעה (ע' 6 ש' 26). עוד העידה כי לא ראתה את רכבם זז לצד ימין "אני לא הנהגת אני לא מסתכלת על התגובות שלו".

בדיון הושמעה לנהג שיחה מוקלטת אשר לטענת הנתבעת התקיימה מיד לאחר התאונה ובה נשמעים הנהגים. לאחר שמיעת ההקלטה, הכחיש הנהג כי הוא זה שנשמע בה. רעייתו אישרה כי אכן בעלה הוא שנשמע בשיחה. מהתרשמותי משמיעת ההקלטה בדיון אכן מדובר בקולו של נהג התובעת. עם זאת, השורה המופיעה בתמלול מפי הנהג ""זה באמת בעיה שלי" (ראשית שורה 19 בתמלול) לא נשמעה בהקלטה, שהושמעה מספר פעמים בדיון. כך גם לא נשמעה שורה 17 המופיעה בתמלול. בנסיבות אלו, אין באמור בשיחה כדי להשפיע ולהשליך על מסקנתי להלן.

הנתבעת מסרה בהודעה: "בעת נסיעה התפרץ כלי רכב לנתיב בו נסעתי כאשר אין לו מספיק מקום לעשות כך, אך מאחר ונסעתי לאט חשב שיוכל להספיק להכנס לנתיב ולפיכך התפרץ אליו מה שיצר את התאונה כאשר כלי הרכב שלו נפגע בצידו השמאלי ואילו כלי הרכב שלי בכל החלק הקדמי ...".

הנתבעת העידה כי בעת שנסעה במהירות של כ- 40-50 קמ"ש בנתיב השמאלי בכביש 1 לכיוון ירושלים בעומס תנועה, רכב שנסע בנתיב הימני התפרץ בפתאומיות לנתיב נסיעתה ובלם. הנתבעת סטתה עם רכבה שמאלה ובלמה ופגעה בצידו השמאלי אחורי של רכב התובעת, תוך כדי הסטיה שמאלה. הנתבעת מאשרת שלאחר התאונה היתה מבוהלת וחרדה (ע' 8 ש' 20-22). עוד טענה כי הנהג שוחח עם אמה, לקח אחריות והתנצל על המקרה.