תא"מ 41520-06-15 ת.ז. 051554061 נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 8.3.2015 בכביש 431. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 7,788 ₪, בגין עלות תיקונים, שכר שמאי, אבדן הכנסה ובזבוז זמן ועגמת נפש.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. רכב התובע הוא רכב להוראת נהיגה, והן הנהגת (התלמידה) והן התובע (המורה) העידו, כי הרכב נסע בנתיב הימני מתוך שנים, בתוך הנתיב, וכי רכב הנתבעת סטה לעברם ופגע ברכב התובע, אם כי איש מהם לא ראה את רכב הנתבעת ברגע שלפני התאונה.

4.נהגת הנתבעת לא התייצבה להעיד.

5.בהעדר גרסה נוגדת, ולאור הגרסה הברורה של הימצאות בתוך הנתיב, והעובדה שהמגע בין כלי הרכב היה כשהם היו באופן כללי במקביל, אין מנוס מהקביעה, כי רכב הנתבעת סטה לעבר רכב התובע, וכי נהגת הנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו.

6.באשר לנזקים עצמם, הרי שלא הובאה ראיה כלשהי לאבדן הכנסה (חרף קביעת השמאי כי על הרכב לשהות יומיים במוסך), וגם רכיב עגמת הנפש הוערך על הצד הגבוה, ואני מעמידו ע"ס 1,000 ₪.

7.לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 5,788 ₪, וכן את אגרת התביעה בסך 379 ₪, כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את שכר העדה בסך 450 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

8.לפני סיום אעיר, כי קרוב הייתי לחייב את הנתבעת בסכום משמעותי של הוצאות לטובת קופת אוצר המדינה, בשל מה שנראה כבזבוז זמן שיפוטי יקר, בעצם ניהול ההליך, שעה שהתברר לנתבעת כי העדה מטעמה כלל לא תתייצב לדיון. נמנעתי מלעשות כן, שכן אין עונשין אלא אם מזהירין, אולם מצופה כי הנתבעת תיקח את הדברים לתשומת לבה. בתיק זה נכון היה להגיע להסכמות, לכל המאוחר, בפתח הדיון.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ז, 12 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.