דור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ ואח' נ' אליהו ואח'

1.אין עוד מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע 1, שהיה עובר למועד התאונה נהג משאית שכיר אצל הנתבעת 2, אחראי לנזק שנגרם לסככה באחת מתחנות התידלוק של התובעת שבמושב גאליה. הנתבעת 3 שהיא בעלים של הנתבעת 2, מעסיקתו של הנתבע 1, היתה מבוטחת אצל אליהו חברה לביטוח, נגדה הגישה הודעת צד ג' (להלן: חברת הביטוח). 

2.משלא הגיש הנתבע 1 כתב הגנה, ניתן נגדו ביום 1/4/12 פסק דין בהעדר הגנה. לאחר שהוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, הורה הרשם רגב על קיום דיון בבקשה (החלטה מיום 25/8/14). התקיים בפניי דיון במעמד הצדדים ביום 8/1/15 וכן ביום 1/12/15. בדיונים העלו הצדדים טענות הן באשר לבקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבע 1 בהעדר הגנה, והן באשר לאחריותה של הנתבעת 3, כבעלים של הנתבעת 2 וכמעסיקה של הנתבע 1 לנזק, ובכלל זה ליחסים שבין הנתבעים לבין חברת הביטוח.

3.בין לבין הכירה חברת הביטוח באחריותה כמבטחת ופיצתה את התובעת בגין הנזק הישיר מהתאונה. ואולם, חברת הביטוח סירבה לשאת בהוצאות ההליך בפניי והוצאות תיק ההוצל"פ שנפתח בגין פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, ובכלל זה שכ"ט עו"ד בהליך שבפניי. לטענת חברת הביטוח לא הודיעה לה המבוטחת מיוזמתה על התאונה; וגם לאחר קבלת מכתב דרישה בעקבותיו פנתה באופן יזום למבוטחת, לא שיתפה המבוטחת פעולה עם חברת הביטוח. בנסיבות אלה לטענת חברת הביטוח, לאור סע' 24 לחוק חוזה ביטוח, אין עליה חובה לשאת בהוצאות ההליך מאחר שהמבוטחת מנעה ממנה להקטין נזקה.

בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד הנתבע 1 בהעדר הגנה:

4.הנתבע 1 הגיש בקשה לביטול פסק דין מיום 01/04/12 שניתן בהעדר הגנה. הבקשה הוגשה רק ביום 22/12/13 וזאת לאחר שנפתח בגין פסק הדין תיק הוצל"פ ואף הוטלו עיקולים על הנתבע 1 במסגרתו.

הנתבע 1 אינו חולק שקיבל את כתב התביעה (עמ' 4, ש' 10 לפרוט' מיום 1/12/15). בנסיבות אלה אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. יחד עם זאת רשאי בית המשפט לשקול לבטל את פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך איזון בין סיבת המחדל וסיכויי ההגנה (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395).

לעניין המשקל היחסי של שני השיקולים, מאחר שביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כרוך בזכות החוקתית לגישה לערכאות (רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינזון, ניתן ביום 27/2/01ׂׂ), לא יכולה להיות מחלוקת בדבר משקלו היחסי העדיף של השיקול השני (פס"ד כהן לעיל; ע"א 5000/92 בן ציון נ' הנאמן על נכסי י. בן ציון, פ"ד מח(1) 830). כשעל המחדל ניתן על-פי רוב לכפר בדרך של פסיקת הוצאות לטובת הצד השני (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 343 וההפניות שם (מהדורה שמינית, 2005)).

לאור האמור, יש לבחון בעיקר סיכויי ההצלחה בהגנה. הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות הגנה איתנה ובטוחה, אלא ניתן להסתפק לצורך הליך זה בהגנה אפשרית בלבד (אורי גורן לעיל).

5.הנתבע 1 טען כי כנהג שכיר אצל הנתבעת 2, העביר את כתב התביעה למר משה אברהם מטעם הנתבעת 2 שמצידו הודיע כי חברת הביטוח מטפלת בתביעה. בשל כך סבר הנתבע 1 שהתביעה שנגדו טופלה. יש באמור כדי להצביע לכאורה כי לא מדובר בזלזול של הנתבע 1 בחובתו כבעל דין. לגוף התביעה חזר וטען הנתבע 1 כי כשכיר של הנתבעת 2, פעלה כשלוחה ובשירותה ולפיכך כל חבות שניתן להטיל עליו כמזיק בפועל צריכה לחול על מעסיקתו. די למעשה בטענה זו כדי להוות הגנה אפשרית, המצדיקה במידת ההוכחה הנדרשת בשלב זה, להורות על ביטול פסק הדין.

יתרה מזאת, אין מחלוקת כי נכון למתן החלטה זו כבר שילמה חברת הביטוח את הנזק הישיר לתובעת. יש גם בכך הצדקה כדי לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. וכך אני מורה.

6.בצד האמור, משהוגשה תביעה נגד הנתבע 1, גם אם העביר הטיפול לידי הנתבעת 2, בהיותו נתבע בעצמו היה צריך לוודא טיפול בפועל בתביעה ולכל הפחות למסור הודעה מתאימה לתיק בית המשפט, גם אם לא הגיש באותו שלב הגנה. בגין המחדל שבאי הגשת כתב הגנה למרות חובתו לעשות כן, יש להטיל על הנתבע 1 הוצאות לטובת התובעת בשל הצורך לבטל את פסק הדין שניתן.

אין מחלוקת כי עם מתן פסק הדין בהעדר הגנה פתחה התובעת תיק הוצל"פ ונשאה לפיכך בעלות אגרות, הוצאות מסירה, הוצאות חקירה ועוד כהנה ואף נצטברה לטובתה בתיק ההוצל"פ זכות לשכ"ט עו"ד. יש איפוא להטיל על הנתבע 1 הוצאות לטובת התובעת בגין המחדל של אי הגשת כתב הגנה במועד והשלכותיו בסך של 3,500 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

הוצאות ההליך:

7.משהוגשה תביעה ואין עוד מחלוקת בדבר אחריותם של הנתבעים לפיצוי בגין הנזק הנתבע; ומששולם בפועל הסכום בידי חברת הביטוח, זכאית התובעת להוצאותיה.

יש לקבל בעניין זה טענת חברת הביטוח כי ככל שהיתה מוסרת המבוטחת הודעה על מקרה הביטוח ומשתפת פעולה עם חברת הביטוח לבירור החבות לאחר שחברת הביטוח עצמה יזמה פנייה אליה; וזאת עוד בשלב מכתב הדרישה מטעם התובעת הרי שהיו נחסכים מחברת הביטוח הוצאות המשפט הנלוות לתביעה. בנסיבות אלה על-בסיס סע' 24 לחוק חוזה ביטוח, תשמ"א-1981, משיכולה היתה חברת הביטוח להקטין נזקה, הרי שאין מקום לחייבה מעבר לחובת הפיצוי של הנזק הישיר המכוסה בפוליסה. בנסיבות אלה אין מקום להטיל עליה הוצאות המשפט של התובעת (ראו גם: בר"ע (מחוזי-י-ם) 5180/06 סתי נ' ביטוח ישיר "איי. די. איי" – חברה לביטוח בע"מ. ניתן בים 13/3/07).