תא"מ 41417-04-13 מסארוה ואח' נ' זמורדה ואח'

1.בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התגוננות המבקשת 2. יוער, כי לא ברור מדוע הוגשה הבקשה גם בשם המבקש 1, שהוא אמנם מבוטח המבקשת 2, אך נגדו לא ניתן פסק-דין, כלל, והתביעה נגדו נמחקה.

2.פסק-הדין המדובר ניתן ביום 1.5.2014, לאחר שמיעת עדים, והוא מנומק. העדים שנשמעו היו המשיבים 1, 4 ו-5, כפי שהם מנויים בכותרת החלטה זו. כפי שנכתב בפסק-הדין, לא נשמעו 2 עדים רלבנטיים, המבקש 1 ונהג נוסף, ששמו לא עלה בדיון, ושנהג ברכב הראשון בין כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונת השרשרת שנדונה בפסק-הדין.

3.ממצאי פסק הדין היו, כי התביעה (של המשיב 5 נגד המשיבים 3-4) התקבלה, אולם ההודעה לצד שלישי שהגישו המשיבים 3-4 נגד המשיבים 1-2 נדחתה. בנוסף, כלל פסק-הדין תוצאה, שלא נשענה על ממצאיו, אלא על העדר התגוננות מטעם המבקשת 2, ולפיה ההודעה לצד שלישי שהגישו המשיבים 3-4 נגד המבקשת 2 התקבלה. רכיב זה של פסק-הדין הוא הטעם להגשת בקשה זו, שכן המבקשת 2 טוענת, כי אי הגשת כתב ההגנה היה בשל תקלה, והיא מבקשת כי פסק-הדין יבוטל, ויתאפשר לה להתגונן בפני ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגדה.

4.הבקשה הוגשה בהסכמת המשיבים 3-4, והועברה לתגובת יתר בעלי הדין. אלה מתנגדים לה, כצפוי, שכן פסק-הדין מיטיב עמם.

5.לאחר ששקלתי את נימוקי הצדדים, ובשים לב ללשון הסיפא לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אליה מפנה תקנה 223(ג) לתקנות הנ"ל, ממנה משתמע כי אין מניעה מביטול פסק-דין באופן חלקי, אני סבור שדין הבקשה להתקבל, אולם באופן חלקי בלבד – כך שהתוצאה תהיה שפסק-הדין שניתן בהעדר התגוננות נגד המבקשת 2 יבוטל, ואילו פסק הדין בתובענה העיקרית, וזה הדוחה את ההודעה לצד שלישי נגד המשיבים 1-2 – יעמדו על כנם.

6.הנימוקים הם, בקצרה, כדלקמן:

6.1מחד: הטעם לבקשה הוא מסוג הטעמים שמקובל להיעתר להם, עם או בלי חיוב בהוצאות; הסכמת המשיבים 3-4 מסייעת להגעה למסקנה זו; ולמעשה, הביטול הוא מחויב המציאות, באשר תוצאת רכיב זה של פסק-הדין (המטילה על המבקשת 2 את החבות לנזקים שגרם המשיב 3, לפי פסק-הדין, לתובע) סותרת את רכיבי פסק-הדין המבוססים על ממצאים.

6.2אלא, שמאידך: עיקרי פסק-הדין ניתנו לאחר שמיעת עדים, והעדרה של המבקשת 2 לא העלה או הוריד לעניין ממצאי פסק הדין ויתר תוצאותיו: ביטול פסק-הדין לא ישפר את מהימנות עדותו של המשיב 3, ולא יגרע ממהימנות עדותם של שני הנהגים האחרים שנשמעו; שעה שנקבע, שרכב המשיבים 3-4 פגע ברכב המשיב 5 בלא זיקה למכוניות שמאחוריו, ושעה שהמבקשת 2 ממילא שילמה למשיבה 4 את עיקר נזקי המשיב 3, ובכך למעשה קיבלה שרכב המבקשים אכן פגע ברכב המשיבים 1-2 והדפו אל עבר רכב המשיבים 3-4; הרי שכל תוצאה לבד מהותרת חיוב המשיבים 3-4 בנזקי המשיב 5, תוך הפטרת המשיבים 1-2 מאחריות כלשהי לנזקים האמורים – אינה מתקבלת על הדעת.