תא"מ 41372-05-13 בוראל נ' פלינר ואח'

בפניי תביעה כספית.

מס' סוגיות עומדות בבסיס סכומי הצדדים: האחת עניינה בהפחתה על רקע של ירידת ערך ברכב, דהיינו הנתבעת לא קיבלה את עמדת שמאי התובע לעניין ירידת הערך, ואילו הסוגיה השניה עניינה בסבירות שכ"ט שמאי לאחר שהנתבעת הפחיתה סכום כסף משכ"ט השמאי.

הסוגיה הנוספת והאחרונה עניינה גובה הנזק, אשר נגרם לרכב הן בצידו הימני והן בצידו השמאלי.

ההפחתות הן: 513 ₪ בגין שכ"ט שמאי; סך של 3,910 ₪ עבור ירידת ערך (סכום אוו שילמה כלל) ועוד 4,795 ₪ בגין נזקו במוקד ימני ומוקד שמאלי.

בישיבת ביהמ"ש מיום 4.12.14 הודיעו הצדדים לביהמ"ש, כי הגיעו להסכמה לגבי ירידת ערך, וזאת לאחר שהומצא מסמך לגבי העבר הביטוחי, באופן שייפסק לתובע סך של 3,812 ₪.

כמו כן, הגיעו להסכמה לגבי הפרש שכ"ט שמאי, באופן שייפסק לתובע סך של 153 ₪.

הסוגיה היחידה בעניינה שמעתי את הצדדים נגעה בנוגע לנזק בחלק הימני בשיעור של 4,282 ₪ ולגבי החלק השמאלי בשיעור של 513 ₪.

בעניין זה נשמעה עדותו של התובע והוא אף צירף תמונות בעניין של הנזק שנגרם וכן כי הרכב הורם ועזב את המקום על רכב גרר, דבר שלימד על כך שהנזק האמור יכול היה להיגרם רק בתאונה זו.

על פי התמונה שהראה לביהמ"ש (התובע לא ראה את התאונה שכן הרכב היה בחנייה), הפגיעה היא בצד ימין.

הגב' נטלי פליינר, שנהגה ברכב הנתבעים העידה "אני נסעתי במהירות 20 קמ"ש. אני הייתי עייפה ונרדמתי על ההגה. אני שמתי על השמשה של הרכב הנפגע פתק עם פרטים שלי. אני פגעתי בצד השמאלי בלבד".