תא"מ 41354-06-15 לנגפורד ואח' נ' רנטיסי ואח'

לפניי תביעה שעניינה נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 2.4.2015 בראשון לציון. אין מחלוקת, כי התאונה אירעה כאשר רכב הנתבעים, נהוג בידי הנתבע 1, פגע מאחור ברכב התובעים, נהוג בידי התובע 1. השאלה היא, אם התאונה אירעה בשל סטיית התובע 1 לנתיב נסיעת הנתבע 1, כטענת הנתבעים, או בשל חוסר תשומת לבו של הנתבע 1 שהביאה להתנגשות בעוצמה – כטענת התובעים.

לאחר ששמעתי את העדויות, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנתבע 1. משקל ניכר ניתן בעניין זה לדוח הפעולה של שוטרי משטרת התנועה שצורף לכתב התביעה. בדוח זה, אשר הנתבעים לא העלו כל טענה ביחס אליו, ואף לא ביקשו לזמן לעדות את השוטר שערך אותו, מציין השוטר בזירת האירוע כי:

"...ניגשתי לנהג השני בשם רנטיסי גריס ת.ז. [...] שאמר כי לא שם לב ופגע ברכב לפניו..." (נספח ג' לכתב התביעה)

מדובר בהודאת בעל דין לפני רשות – וכאמור לא הועלתה כל טענה נגד דוח הפעולה, קבילותו או משקלו, והשוטר העורך לא הוזמן להעיד – אף שכל פרטיו קיימים. לכך יש להוסיף, כעדות מסייעת בעלת משקל מוגבל, כי בשיחת הטלפון שערכה התובעת 2 עם הנתבע 1 הוא הודה בפגיעה – ולא העלה ולו טענה אחת מן הטענות שהועלו בכתב ההגנה, בדבר סטייה של התובע 1 מנתיב נסיעתו.

הלכה היא, כי גרסה שהובאה בשלב מאוחר של הדיון – בענייננו, בכתב ההגנה, לאחר שלנתבע 1 היו לפחות שתי הזדמנויות להציג את גרסתו – חשודה על מהימנותה, ולטעמי העובדה שגרסתו החד-משמעית של הנתבע 1 כפי שנמסרה לשוטרים במקום התאונה שונה מזו שמסר בכתב ההגנה – יש בה כדי לפגום במהימנותו, ודי בכך כדי לקבוע שהאחריות לתאונה היא על הנתבע 1, וכי על הנתבעים לפצות את התובעים בגין נזקיהם.

לשאלת הנזק, משהוכח כי הרכב נמכר תמורת 27,500 ₪, וזאת אף שהשמאי העריך את מחירו הנכון ב-68,680 ₪, הרי נזקי התובעים מגיעים לסך 40,500, ועל כן – על הנתבעים לשלם את סכום התביעה במלואו, 40,313 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (18.6.2015) ועד התשלום המלא בפועל.

עוד יישאו הנתבעים באגרת בית המשפט כפי ששולמה בפועל ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,000 ₪.

ניתן היום, י"ז טבת תשע"ו, 29 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.