תא"מ 41322-10-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' שלמה ואח'

מדובר בנזק שנגרם לרכב שאותו ביטחה התובעת.

התובעת טוענת כי התאונה ארעה בעת שהרכב שביטחה עמד בצומת ולפניו רכב הנתבעים. רכב הנתבעים החל בנסיעה לאחור כשהוא אינו מבחין בכך שרכב התובעת נמצא מאחוריו. נהג רכב התובעת צפר ואולם רכב הנתבעים עצר רק לאחר שפגע ברכב התובעת. לטענת התובעת, האחריות לתאונה מוטלת בנסיבות האלה על הנתבעים.

הנתבעים טוענים כי נסיבות התאונה היו שונות לחלוטין. לטענתם, רכב הנתבעים עמד בצומת ורכב התובעת הגיעה בנסיעה מאחור ופגע ברכב הנתבעים. לכן, לטענתם, האחריות לתאונה היא על רכב התובעת ויש לדחות את התביעה.

שמעתי היום את שני הנהגים ואני מעדיפה את גרסת נהג התובעת על פני גרסת הנתבע 1.

בעוד שעדות נהג התובעת הותירה רושם מהימן מאוד והיא עקבית ומתיישבת היטב עם הגרסאות שמסר גם בטופס ההודעה על התאונה וגם בהודעה שמסר במשטרה, עדות הנתבע הותירה רושם שלילי ובלתי מהימן ולצערי עלי לקבוע שלא ניתן להאמין לעדותו.

עד התובעת ציין כי לאחר התאונה ולאחר ששני הנהגים עצרו בצד הדרך ביקש מהנתבע את פרטי הרכב והביטוח ואולם הנתבע טען שאלה אינם בידיו. לכן, החתים נהג התובעת את הנתבע על מסמך שבו הודה בנסיבות התאונה ומסר את פרטיו: שם, מס' ת"ז ומס' טלפון.

עד התובעת אף ציין כי על מנת לוודא שמס' הטלפון שנמסר לו הוא נכון, התקשר אל הנתבע או שהנתבע יתקשר אליו, ועל כל פנים, זכר שעשה פעולה על מנת לוודא כי מדובר במספר נכון.

המסמך שעליו החתים נהג התובעת את הנתבע הוגש מטעמה של התובעת. הנתבע הודה כי רשם את פרטיו, היינו, שם תעודת זהות ומס' טלפון ואף הודה כי חתם על המסמך שהוצג על ידי התובע ואולם הכחיש כי בעת שחתם על המסמך הוא כלל גם את ההודעה במילים הכתובת במסמך: "אני נהג רכב.... נסעתי רברס בצומת פלוגות ופגעתי ברכב בזק....". לטענת הנתבע דברים אלה לא היו רשומים על המסמך ולא היה רשום בו אלא את הדברים שהוא עצמו רשם, היינו, השם, מס' ת"ז ומס' טל'.

אינני מאמינה לעדות זו של הנתבע.