תא"מ 41157-01-13 בבקובי נ' שומכר ואח'

ההליך, רקע דיוני

לפני בקשת הנתבעים להעברת התביעה ממסלול של סדר דין מהיר למסלול של סדר דין רגיל.

ראשיתה של התביעה בשטר חוב ע"ס 70,000 ₪ שהוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ ע"י התובע כנגד בעלה של הנתבעת 1, החתומה כחייבת וערבה על השטר, וכן כנגד הנתבעים 2-3 החתומים עליו כערבים. הנתבעים הגישו התנגדויות במסגרת תיק ההוצל"פ. זו נתקבלה והתיק הועבר להתנהל בבית המשפט, בסדר דין מהיר. מהאמור בהתנגדויות הנ"ל, עולה לכאורה כי שטר החוב הוא "קצה הקרחון" של מס' הלוואות, ככל הנראה ממוחזרות, כאשר סביב כל הלוואה יש מסכת טענות עובדתית ומשפטית מורכבת.

בהחלטתי מיום 4.7.14 קבעתי, כי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות תשנ"ג – 1993 (להלן: "חוק הלוואות חוץ בנקאיות", או- "החוק"), חל על ההלוואות נשוא שטר החוב והוריתי לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן ומפורט בכפוף ובהתאם להוראות החוק.

לאח שהוגש כזה, עתרו הנתבעים למחיקתו, בטענה שאינו עומד בדרישות הפירוט והגילוי בחוק הלוואות חוץ בנקאיות. הבקשה נדחתה.

כעת- מבקשים הנתבעים, במסגרת בקשה זו- להעביר את ההתדיינות למסלול של סדר דין רגיל.

טענות המבקשים- הנתבעים, בקליפת אגוז:

סכום התביעה - כתב התביעה נוקב בסכום תביעה של 70,000 ש"ח שהנו סכום שטר החוב, ואולם-

בפועל מעיון בסעיף 7 לכתב התביעה המתוקן, עולה שהינו הסך של 77,880 ₪, דהיינו- סכום העולה על המותר לתביעה בסדר דין מהיר. מוסיפים הנתבעים וטוענים, כי גם אם יטען התובע שהפחית את סכום התביעה לכזה העומד ברף של תביעה בסדר דין מהיר, הרי שלכל הפחות, סכום התביעה בפועל מצוי בגבול העליון של מגבלת הסכום המותר בהליך סדר דין מהיר. לשיטתם- מטרתו של סדר דין מהיר הנו לצמצם את הפרוצדורה המתאפשרת למתדיינים, וסכום זה נקבע באורח שרירותי ומפנים לכך שבית המשפט רשאי, בנסיבות המתאימות, להעביר תביעה לסדר דין רגיל.

תחולת חוק הלוואות חוץ בנקאיות – אשר קובע שעל התובע למסור מסמכים ופרטים רבים.

המשיב עשה דין לעצמו כאשר קבע כי חלק מההלוואות אותן נתן ללווה אינן רלוונטיות ועל כן, לא ראה עצמו כפוף לחובות הגילוי המוגברות המופיעות בסעיף 3 ובסעיף 8 לחוק הלוואות חוץ בנקאיות ובכך נפגעת הגנתם של המבקשים.

גילוי מסמכים ספציפיים ומענה על שאלונים - בהליך תביעה בסדר דין מהיר לא ניתן להגיש בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים או למענה על שאלון. לטענת הנתבעים, כמפורט בתצהירי ההתנגדות שהגישו, בביתו של התובע מותקנות מצלמות במעגל סגור אשר המידע המצוי בהן עשוי לעזור בחקר האמת. בשל כך-לשיטתם, יש צורך בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים.

זאת ועוד. המשיב לא המציא פירוט של כל ההלוואות וכל השיקים אותם ניכה לבעלה של הנתבעת 1, לרבות כל התשלומים ששולמו. התובע נדרש לפרט כיצד ובאיזה אמצעי תשלום שילם התובע לחייב, לכאורה, את ההלוואה הנטענת והמפורטת בתביעה, מי מילא את הפרטים שמולאו בכתב יד בשטרי החוב ובהסכמי ההלוואה ולשם כך ולשאלות נוספות יבקשו כי יענה על שאלון.

עוד לשיטתם- מורכבות השאלות המשפטיות והצורך בבירור עובדתי מעמיק של התנהלות