תא"מ 41057-01-14 ברזל נ' עיריית חיפה

1.התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 15,000 ₪ בבית משפט לתביעות קטנות. לטענתו, ביום 20.5.2013 הוא שלח לנתבעת מכתב, במסגרתו נדרשה להשיב לו חוב שנגבה שלא כדין. נטען, כי מכתבו לא נענה וכך גם דרישתו הנוספת בעת ביקורו בעירייה.

מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה ניתן להבין כי נרשם לחובתו של התובע דו"ח חניה ביום 2.3.2011. בהמשך, נשלחה לו דרישה לתשלום חוב על פי סעיף 4 לפקודת המסים בסך של 872 ₪, כולל הוצאות גביה. התובע טען בפני העירייה, כי הדו"ח נרשם לו למרות שמותר לו, כנהג מונית, לחנות במקום בו נרשם הדו"ח ולהוריד נוסעים.

התובע טען, כי חרף טענותיו שילם את הקנס שהושת עליו וכעת הוא מבקש השבה של הסכום ששילם וכן, פיצוי בגין הפגיעה בכבודו, הטרחה והטרדה שנגרמו לו.

2.הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף. בהחלטתה מיום 10.2.2014 קבעה כבוד השופטת (בדימוס) חוזה, כי הפורום של בית המשפט לתביעות קטנות אינו הפורום הראוי לתביעה ועל כן, הורתה על העברתה לבית משפט השלום, וזאת טרם הכרעה בבקשה לסילוק על הסף. עוד הבהירה כבוד השופטת בהחלטתה, כי שמורה לצדדים הזכות להגיש בקשה לתיקון כתבי הטענות שלהם ולהיות מיוצגים על ידי עו"ד. התובע בחר שלא לנצל זכויותיו אלו - הוא לא בקש לתקן את כתב התביעה ולא פנה לקבל ייצוג משפטי.

3.בהחלטתי מיום 9.4.2014 הוריתי על העברת הבקשה לסילוק על הסף לתגובתו של התובע. משלא הוגשה תגובתו של התובע, עתרה הנתבעת לקבל את בקשתה ולסלק את התביעה.

ביום 25.5.2014 הגיש התובע בקשה לדחות את הבקשה לדחיית התביעה בהעדר תגובה מטעמו. הוא טען, כי יש לו סיבות טובות לאי הגשת התגובה וציין כי היה טרוד בפעולות התנדבות וכנראה הדבר פרח מזיכרונו. עוד טען, כי יש לתביעה סיכוי גבוה ולכן, עתר לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

4.בהחלטתי מאותו היום, הבהרתי כי לא מצאתי בהודעתו של התובע נימוק מניח את הדעת לכך שלא הגיב לבקשה לסילוק על הסף ולפנים משורת הדין, ניתנה לו ארכה נוספת להגשת תגובה וזאת עד ליום 10.6.2014.

5.ביום 9.6.2014 הגיש התובע תגובתו, במסגרתה ביקש לחזור על האמור בתגובתו הקודמת וטען, כי מעשיה של העירייה ושלוחיה נעשו שלא כדין ודחיית תביעתו תגרום לו לעוול ויאפשר בידי העירייה להמשיך בפעילות שאינו עולה בקנה אחד עם מנהל תקין. עוד טען, כי יש לו ראיות מוצקות המגובות במסמכים וקיים סיכוי גבוה וסביר כי יזכה בתביעתו. לפיכך, ביקש לדחות את הבקשה.

בהחלטתי מאותו היום, הבהרתי כי למעשה התובע לא התמודד עם טענותיה של הנתבעת בבקשתה לסילוק על הסף. עם זאת, לפנים משורת הדין, מאחר והוא לא מיוצג, ניתנה לו הזדמנות נוספת להגיב באופן ענייני לטענותיה של הנתבעת וזאת בתוך 15 ימים. התובע לא ניצל הזדמנות זו ולא הגיש תגובה עניינית נוספת לבקשה לסילוק על הסף למרות שחלף המועד לכך, ומכאן החלטתי.