תא"מ 41040-01-15 וינברג נ' הכהן ואח', תא"מ 40316-02-15 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' וינברג ואח'

1.לפניי שתי תביעות כספיות שאוחדו: הראשונה, תא"מ 41040-01-15 (להלן: "התביעה הראשונה"), והשנייה, תא"מ 40316-02-15 (להלן: "התביעה השנייה"), שעילתן נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים, כפי המתוארת להלן:

תאונת הדרכים אירעה ביום 23.05.2014 בין כלי רכב, תוצרת יונדאי, מ"ר 83-561-13, שהתובעת בתביעה הראשונה היא בעלת פוליסת הביטוח כאשר הנתבעת 2 והתובעת שכנגד בתביעה השנייה היא מבטחת הרכב כאשר בעת התאונה הרכב היה נהוג בידי הנתבעת 1 בתביעה השנייה (להלן: "רכב היונדאי"), לבין כלי רכב, מתוצרת פולקסווגן, מ"ר 75-557-76 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 בתביעה הראשונה התובע 2 והנתבע שכנגד 2 בתביעה השנייה, ומבוטח על ידי התובעת 1 והנתבעת שכנגד 1 בתביעה השנייה (להלן: "רכב הפולקסווגן") (להלן: "התאונה").

2.כל אחד מהצדדים טוען כי רכב הצד שכנגד סטה לנתיב נסיעתו בכביש ברחוב דיזנגוף בתל אביב.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה, קרי בשאלת האחריות לקרות התאונה.

3.נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, העידה נהגת רכב היונדאי, שני עדי ראייה נוספים אשר ישבו ברכב היונדאי בעת התאונה. יש לציין, כי נהג רכב הפולקסווגן לא התייצב לעדותו הגם שהבקשה להזמנתו לעדות הוגשה על ידי מבטחת רכב הפולקסווגן ובית המשפט נעתר לה תוך שהוא מורה כי הזימון ייעשה במסירה אישית.

4.בתום הישיבה, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי נהג רכב הפולקסווגן יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 80% ואילו נהגת רכב היונדאי תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 20%.

לפיכך, דין התביעה הראשונה להתקבל חלקית לאחר הפחתת רכיבי הנזק של נסיעות ועוגמת נפש, ודין התביעה העיקרית השנייה והתביעה שכנגד השנייה להתקבל חלקית, הכל בהתאם לחלוקת האחריות בין נהגי הרכבים המעורבים בתאונה.