תא"מ 40941-05-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' טורג'מן ואח'

1.לפניי תביעה כספית בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו למכונה לשטיפת רכבים אותה ביטחה התובעת (להלן: "מכונת השטיפה"), על ידי כלי רכב, מ"ר 19-669-66 (להלן: "הרכב") ביום 20.12.2012 לבין (ולהלן: "האירוע").

2.המחלוקת היא הן לעניין עצם מעורבותו של הרכב באירוע, לאור טענת הנתבעים לפיה רכבם כלל לא נכנס במועד האירוע למכונת השטיפה אלא שמיד לאחר הפעלת המכונה נשמע רעש פיצוץ והתנתקה שרשרת המכונה, כך שהנזק הנטען שאירע למכונת השטיפה, אם בכלל לא נגרם בעטיו של הרכב, והן לעניין היקף הנזק הנטען.

3.נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו העובד בתחנת הדלק בה ממוקמת מכונת השטיפה אשר הפעיל את מכונת השטיפה ונהג רכב הנתבעים.

4.בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבלה חלקית.

5.על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

הגם שהצדדים הסכימו למתן פסק דין על דרך הפשרה ללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה קצרה למסקנתי:

אני מעדיף את גרסתו של נהג הרכב, הוא הנתבע 1, שהייתה מהימנה עליי ביותר, על פני גרסתו של עובד תחנת הדלק, שלא הותירה בי רושם דומה.

כמו כן, מעיון בדוח השמאי מטעם התובעת במסגרתו נערכה השומה לגבי נזקי מכונת השטיפה, בגין האירוע, כביכול, צוין כי המבוטחים, קרי תחנת הדלק, הציגו חשבונית תיקון של אירוע דומה חודשיים קודם לאירוע הנוכחי, ולכן לא השמאי לא מצא לאשר את התביעה בגין נזקים שאירעו לרכיבים במכונת השטיפה.