תא"מ 40889-12-13 ברוך נ' אבוטבול ואח'

1.לפני תביעה, לפיה בית משפט זה יחייב את הנתבעים לפצות את התובע בגין טענה שעניינה הפרת חוזה.

2.הנתבעים ביקשו להשכיר דירה השייכת לתובע בשכונת קריית מנחם בירושלים.

3.לאחר שהנתבעים ביקרו בדירה ובחנו אותה מספר פעמים נקשר חוזה בין הצדדים. לאחר שהצדדים עברו על החוזה, תיקנו והתאימו אותו לצרכיהם, נחתם חוזה שכירות, בתאריך 23.11.12 (להלן: "החוזה").

4.כחלק מתנאי החוזה ולצורך הבטחת מימוש התנאים הכתובים בו, מסרו הנתבעים במעמד חתימת החוזה, המחאה על סך 10,200 ש"ח.

5.ואולם, זמן קצר לאחר החתימה על החוזה, חזרו בהם הנתבעים מהחוזה והראו לתובע, כי אין פניהם לקיום החוזה.

6.בפרק זמן קצר ביותר הצליח התובע למצוא שוכר חילופי ברגע האחרון, אך בדמי בשכירות מופחתים, לעומת דמי השכירות הצפויים בחוזה, שעליו חתמו הצדדים.

7. התובע בקש מהנתבעים כי יפצו אותו בסכום פיצוי של 1,800 ש"ח, בגין הנזק הבסיסי שנגרם לו והוא סכום ההפרש בין שני החוזים, אך הנתבעים סירבו להצעתו. אשר על כן, הפקיד התובע את ההמחאה שנתנו לו, אך ההמחאה חזרה בגין אי כיסוי מספיק. התובע פנה להוצאה לפועל, אך נתקל בהתנגדות מצד הנתבעים. ההתנגדות הוגשה לבית משפט זה, התקבלה, ומכאן התביעה הנוכחית.