תא"מ 40830-12-14 ש. שלמה רכב בע"מ נ' בנעים

בפני תביעה שהוגשה בסדר דין מהיר בגין נזקי רכוש בסך של 8,679 ₪ אשר נגרמו לכאורה לרכב התובעת בתאונת דרכים מיום 25.07.13 .

רקע עובדתי וטענת הצדדים:

לטענת התובעת ביום 25.07.13 בסמוך לשעה 07:15 נסע רכבה בצומת נהלל ולפתע, הגיח רכב הנתבע ופגע ברכבה בעוצמה בחלקה האחורי (להלן: "התאונה").

התובעת ביקשה לפצותה בגין הסכומים הבאים: נזק ישיר בהתאם לחוות דעת השמאי בסך של 5,846 ₪, ירידת ערך בהתאם להערכת השמאי בסך של 2,036 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 517 ₪, השבתת רכב בסך של 240 ₪.

הנתבע הכחיש את גרסת התובעת. הנתבע טען כי הוא עצר את רכבו לחלוטין בצומת נהלל, תוך שמירת מרחק סביר ולאחרחצי דקה שבה עמדו הרכבים זה מאחורי זה יצאה הנהגת ברכב התובעת, ניגשה לנתבע ואמרה שלמרות ששני הרכבים לא פגעו אחד בשני בכלל ייתכן שהיא חשה נגיעה קלה ברכב שלה והיא ציינה שהיא רוצה ללכת להיבדק אצל רופא משום שכואב לה הראש. הנתבע פנה לנהגת התובעת לאחר קבלת כתב התביעה בכדי לשוחח עמה והקליט אותה ביום 05.03.15 כאשר לגרסתו, הוא הציג בפניה תמונות של רכב והיא טענה שלא מדובר ברכב שלה.

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה לאור השיהוי בהגשתה שלדידו, גרם לנזק ראייתי וזאת לאור העובדה כי האירוע התרחש ב 25.07.13 והתביעה הוגשה ב 18.12.14. עוד טען הנתבע שדו"ח השמאי שנערך ביום 03.02.14 על בסיס בדיקה מיום 01.10.13 דהיינו 4 חודשים לאחר הבדיקה הנטענת בנוסף, טען כי החשבונית שנושאת תאריך 15.01.14 מציינת תאריך הכניסה כ 01.10.13 והיציאה 05.12.13 דבר שלטענתו מעורר תמיהות.עוד טען כי דו"ח השמאי שעוסק באירוע שהתרחש בעיר מגדל העמק בעוד התאונה אירעה בצומת נהלל.

דיון והכרעה

ביום 11.07.16 התקיים דיון בפני במהלכו נחקרו הנהגים: נהגת התובעת הגב' ילנה מלכס והנתבע עצמו וכן, נחקר השמאי מטעם התובעת.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על כלל נספחיהם, וכן לאחר שהתרשמתי מהעדויות ועיינתי בתמונות שהוגשו בפניי, הגעתי לכלל מסקנה שדין התביעה להתקבל, מאחר ששוכנעתי כי התובעת עמדה בנטל הוכחת תביעתה.