תא"מ 40773-11-11 דראל - רם בע"מ ואח' נ' רוטשטין ואח'

לפניי תביעה שטרית, במסגרתה הוגש שטר חוב ע"ס 29,995 ₪ לביצוע בלשכת ההוצל"פ, ע"י התובעת, הנותנת שירות ליסינג תפעולי, נגד הנתבעת.

הקרן בפתיחת התיק עמדה על 24,816 ₪ ונובעת מתחשיב גמר חשבון מיום 24/8/11 שנערך לאחר סיום עסקת השכירות התפעולית של רכב מסוג מיצובישי שהשכירה לנתבעת.

מטעם התובעת הוגש תצהיר הגב' ימית כרמל מנהלת שירות לקוחות אצל התובעת (ת/1) ולפיו ביום 11/7/08 נחתם הסכם שכירות תפעולי בין התובעת לנתבעת במסגרתו שכרה הנתבעת את המיצובישי לתקופה של 36 חודשים החל מיום 31/7/08 ועד 30/7/11 (נספחים א1', א'2 לתצהיר). (להלן: "הסכם הליסינג").

התשלום הראשון בסך 9,583 ₪ שולם במעמד החתימה. ביחס ליתרה הוסכם בחוזה כי תשולם ב-36 חודשים שווים ורצופים בסך 2,108 ₪ + מע"מ בכל 10 לחודש מיום 10/8/08 ועד 10/7/11. כן ניתנה לה אופציה לרכוש את הרכב בתום תקופת השכירות בסך 31,624 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד ומע"מ (נספח ב' לתצהיר ת/1). התשלומים בוצעו בהוראת קבע.

לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את התחייבויותיה לפי הסכם הליסינג באופן שהוראת הקבע לא כובדה מהטעם של א.כ.מ. וכך נצברו גם ריביות בשל פיגורים, אי תשלום דמי איתוראן דמי החזרת הוראה וכד'. (נספח ג/ לתצהיר ת/1).

נציגי התובעת פנו לנתבעת ודרשו כי תסדיר את החוב שאחרת יפעילו זכותם לתפוס את הרכב ברם הנתבעת לא שילמה. בעקבות כך, בתאריך 18/7/11, שלחה התובעת התראה לנתבעת בדואר רשום על ביטול ההסכם בדרישה לשלם את החוב שעמד אז על 4,105 ₪. (נספח ד' לת/1). משהנתבעת לא הסדירה את הפיגור והואיל וממילא תקופת השכירות הסתיימה, פעלה התובעת ביום 29/7/11 לתפיסת הרכב וזאת בהתאם לזכותה לפי סעיף 15.5 להסכם.

המצהירה מבהירה כי אין זו הפעם הראשונה שהנתבעת הפרה התחייבויותיה, וכי בעבר ובשל הפרת ההתחייבות, כבר נתפס הרכב והושב לה לאחר חתימה על הסכם פשרה ותשלום מלוא החוב. (נספח ה').

באותו הסכם פשרה הוסכם כי במידה והנתבעת תפר שוב את הוראות הסכם הליסינג, יושב הרכב לרשות התובעת מידית עם דרישתה הראשונה, שאם לא כן ייתפס, וייערך גמר חשבון בהתאם להסכם.

הנתבעת לא עמדה, כאמור, בהתחייבויותיה ולא השיבה את הרכב מידית כנדרש.