תא"מ 4075-04-14 סויסה נ' עיריית בית שאן

1.עסקנן בתביעה לפיצוי כספי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת, ילידת 1978, עת נפלה לתוך תא ביוב ביום 06.07.13. בזמן שהייתה התובעת בדרכה לביתה דרכה על מכסה תא ביוב אשר הסתובב על צירו, וכתוצאה מכך נפלה לתוך תא הביוב (להלן: "התאונה").

2.הדיון בתיק זה פוצל בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים בדיון מיום 28/12/14, ולפיה תוכרע תחילה שאלת האחריות לאחר הגשת סיכומים בכתב על ידי הצדדים, הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, ועל כן נדונה תחילה שאלת החבות. פסק דין בשאלת החבות ניתן ביום 15.04.2015 (להלן- "פסק הדין בענין החבות") על יסוד הסיכומים בכתב מטעם הצדדים, לפיכך, כל שנותר לי זה להכריע בסוגיית הנזק, כאשר אין טענה לנכות צמיתה.

3.לאחר מתן פסק הדין בעניין החבות, בו קבעתי כי הנתבעת חבה באחריות נפילתה של התובעת, התקיים דיון ביום 27.04.2015 בו נחקרה התובעת על תצהירה וסיכמו באי כוח הצדדים את טענותיהם בשאלת הנזק.

4.ב"כ התובעת בסיכומיה הפנתה את בית המשפט למסמכים הרפואיים שצורפה לכתב התביעה המעידים על פגיעה משמעותית בברך שמאל שהצריכה ניתוח, והדגישה כי התובעת נדרשה ל- 20 ימי מחלה, סבלה מהגבלה בתנועה, ונזקקה לעזרת צד ג' לשם ביצוע פעולות יומיות. כן ביקשה לפצות את התובעת בגין כאב וסבל בסכום שלא יפחת מ- 50,000 ₪.

5.ב"כ הנתבעת ביקשה לדחות בקשות התובעת לפיצוי וטענה כי התובעת שהתה בחופשה באילת בסמוך לאחר התאונה, דבר המעיד כי לא סבלה ממגבלה כלשהי, ולא נזקקה לעזרת הזולת לשם ביצוע פעולות יומיות. התובעת לא צירפה שום קבלות ו/או אסמכתאות המעידות על ההוצאות הרפואיות להן היא טוענת, ולא הגישה אותן לקופת חולים לשם ניכוי ההשתתפות מאותן הוצאות, ככל שקיימות כאלה.

הנזק

6.לתובעת נגרמו שפשופים ורגישות ברגליים, ובאזור הברכיים, נזקקה לטיפולי פיזיותרפיה, ובבדיקת MRI למיפוי עצמות נמצא נזק מניסקאלי מתון מדיאלי אחורי בברך שמאל, והומלץ לה לעבור ניתוח ארטרוסקופי בברך שמאל, שהחליטה בסופו של יום לא לעשות אותו, כפי שהעידה בפניי בדיון מיום 27/4/15. לטענת התובעת היא נעדרה מעבודתה וניצלה 20 ימי מחלה. התובעת צירפה תעודות אי כושר ל- 20 יום. מתלוש שכרה לחודש 07/13 עולה כי ניצלה 12 יום כימי מחלה ו- 8 ימים כחופשה, במהלכם נסעה לחופשה משפחתית באילת כפי שהוכח בזמן עדותה בפניי, ולכן אין לפצות אותה בגין ימי החופשה. עולה כי בחודש 07/13 נגרמו לה הפסדי שכר בגין 12 יום בלבד, ויש לפצות אותה על 12 יום .על כן, אני פוסקת לתובעת פיצוי בגין הפסד השתכרות לעבר בסך של 1,670 ₪. הסכום נכון להיום.

7.אשר לנזק הלא ממוני, בהתחשב בפגיעה, ובעובדה כי נמצא נזק מניסקאלי מתון בברך שמאל, על אף שהחליטה לא לעבור את הניתוח שהומלץ לה עליו, הרי על אף שלא נותרה לה נכות צמיתה אני קובעת כי היא זכאית לפיצוי בסכום של 15,000 ₪ בגין ראש נזק זה. בנוסף יש לפצותה בסך כולל של 2,000 ₪ בגין נסיעות לטיפולים, הוצאותיה הרפואיות ובגין עזרת קרובים מעבר לחובתם המוסרית בתקופה הסמוכה לאחר התאונה.

סיכום

8.הנתבעת תשלם לתובעת את סכומי הפיצויים שנפסקו לעיל ובסך הכל 18,670 ₪, בנוסף לאגרת בית משפט בסך של 734 ₪ ושכר טרחת עו"ד על סך של 3,300 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעת ולאחר מועד זה יישאו הפרשי הצמדה וריבית.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ה, 04 מאי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: