תא"מ 40666-01-15 טרגובוב נ' חן ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בין רכב התובעת ובין קטנועו של הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), שהיה מבוטח על ידי הנתבעת 2.

לטענת התובעת, כאשר פנתה ימינה בצומת, ניסה קטנוע הנתבע להשתחל בין רכב ובין המדרכה, על מנת לעקוף אותה מימין, ופגע ברכבה. הנתבע טוען, כי נסע בנתיבו ללא הפרעה, ואילו התובעת – שנסעה בנתיב המיועד לנסיעה קדימה – פנתה במפתיע ימינה והתנגשה ברכבו.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ועיינתי בתמונות שצולמו במקום האירוע, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נימוקיי בתמצית, כמצוות תקנה 214טז לתקנות סד"א.

הנטל להוכיח את התביעה, לרבות את רכיביה העובדתיים, מוטל על כתפי התובעת. על כן, כל ספק יפעל לחובת התובעת במקרה זה. התמונות שהציג הנתבע, אשר צולמו בזמן אמת, שכן הנתבע עוד מצולם בהן כשהוא שכוב על הכביש, אינן עולות בקנה אחד עם גרסתה של התובעת, שלפיה הפגיעה אירעה לאחר הפנייה ימינה. למעשה, התמונות מלמדות, כי רכבה של התובעת נמצא על הנתיב המיועד לנסיעה קדימה, אך בהטייה לימין – באופן התואם את גרסת הנתבע, שלפיה, לכאורה, התכוונה התובעת לנסוע ישר, וברגע האחרון החלה בביצוע פנייה חדה ימינה.

הסברה של התובעת – כאילו הסיעה את רכבה לאחור על מנת לפנות את נתיב הנסיעה ימינה – אינו משכנע. מאחר שהנתבע נראה בתמונה כשהוא שוכב על הכביש, וחוסם את רוב הנתיב, אין זה סביר שהתובעת הייתה מסתכנת בנסיעה לאחור – של מטרים אחדים – כאשר הנתבע שרוע על הכביש, במקום להתקדם קדימה ולפנות את הנתיב.

על כן, התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 1,000 ₪ וכן בשכ"ט ב"כ הנתבעים בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.