תא"מ 40561-03-11 ג'ופי נ' עזאיזה

לפניי תביעה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבע כבא כוחו לשעבר, בטענות לייצוג רשלני, להפקרתו ללא ייצוג כלל ולגביית שכר לא מוצדק וממילא לא ראוי.

בקצרה יוער, כי בראשית הדרך כללה התביעה גם עילה בגין לשון הרע, ואולם זו נמחקה בהחלטתי מיום 12.5.13 והנימוקים שם.

טענות התובע

התובע איש עסקים, המנהל, בין היתר, עסק לניכיון שיקים. עד לחודש 8/09 שימש הנתבע, שהינו עו"ד במקצועו, כבא כוחו במספר תיקי הוצאה לפועל, לצורך גביית שיקים שנמשכו לטובת התובע על ידי אחרים. בחודש 8/09 נתגלע סכסוך בין הצדדים לגבי אופן הייצוג, שעיקרו גביית סכומים מופרזים לטובת הנתבע כשכר טרחה, וזאת בניגוד למוסכם בין הצדדים ולכללי לשכת עורכי הדין. בעקבות פניית התובע לנתבע בכתב לצורך קבלת הסברים, שינה הנתבע יחסו כלפי התובע, בין היתר החל מפיץ שקרים אודותיו. זאת, תוך עשיית שימוש בצורה מניפולטיבית באינפורמציה שהגיעה לידיו במסגרת היחסים בין הצדדים, לרבות משלוח הודעה לבית המשפט על הפסקת ייצוג, הכוללת טענות חסרות שחר במטרה להשחיר את פני התובע. הכל במזיד, מתוך כוונה לפגוע בו ולהסב לו נזק בתיקים שנוהלו.

בסיכומיו מיקד התובע טענותיו בשתי טענות מרכזיות - גביית שכ"ט ביתר שלא כדין, ובהקשר לכך עתר להשבת הכספים ורשלנות מקצועית תוך הפרת חובת הנאמנות והפרת חוזה, ובשל כך עתר לפיצויים.

לעניין גביית היתר טען התובע, כי במסגרת תיק שניהל עבורו הנתבע כנגד חייב בשם אבו אסחאק כרם (ולהלן: כרם), נתבקש הנתבע להגיש שתי המחאות לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בד בבד עם הגשתן, עתר להטלת עיקולים זמניים טרם המצאת אזהרה והבקשה נעתרה. התובע והנתבע פנו יחד לצד ג' לצורך מסירת החלטת כב' הרשם, והנתבע אף התרה בצד ג' להעביר את הכספים אליו, אחרת יחויב בחוב הפסוק. הכספים המעוקלים הועברו לידי הנתבע, וזה מסר לתובע מתוכם סך של 58,941 ₪ בלבד וקיזז סך של כ – 27,000 ₪ כשכר טרחתו.

התובע טוען, כי היה על הנתבע להוסיף ולהחזיק את הכספים בנאמנות עד להכרעתו הסופית של בית המשפט, על מנת שלא לסכנו כלקוחו, פן יאלץ בסוף ההליך להשיב את מלוא הסכום שכבר גבה.

מעשיו של הנתבע מנוגדים לחוק ומהווים הטעיה, שכל מטרתה לקבל כספים לידיו טרם שהסתיים ההליך. החייב זכאי היה להגיש התנגדות וכך אף עשה, לרבות בקשה להארכת מועד לעשות כן, שהנתבע הסכים לה.

כאשר נמסר הכסף לתובע, הוא נאלץ לחתום על מסמכים שונים. הנתבע לא פירט לפניו בגין אילו תיקים נגבו כספי שכר הטרחה והסכומים המדויקים שנגבו, ועל העובדה כי נגבו בתיקי אותו כרם נודע לתובע רק לאחר מכן. יתרה מכך, למרות שהסכום לא סילק את מלוא החוב הפסוק, הגיש הנתבע בקשה לסגירת שני התיקים.

סופו של דבר, שהתיקים לא נסגרו, שכן החייב הגיש התנגדות בשני התיקים וההליך בהם נשמע עד תום, תוך שבסיום ההליך זכה התובע בתביעותיו.

בסיכומיו טען התובע, כי הנתבע היה זכאי רק לשכ"ט עו"ד ראשון כפי שנפסק בהליכי ההוצאה לפועל בסך של 9,100, ואת היתרה שגבה, היה צריך להשיב לתובע.