תיווך משי – צחי שמעון בע"מ נ' איילון

1.לפני התנגדות לביצוע שטר. ברקע מסירת השטר הסכם להזמנת שירותי תיווך שנעשה בין מתווך דירות, מר סמי שמעון, לבין מוכרת דירה, גב' עופרה איילון.

2.וזו היא השתלשלות העניינים, ראשית כפי שהיא עולה מתצהירה של גב' איילון. גב' איילון, מורה במקצועה, הייתה בעלת דירת מגורים בהרצליה. היא ביקשה למכור את דירתה. באותה עת אִמה של גב' איילון הייתה על ערש דווי, ולדברי גב' איילון הדבר השפיע על מצבה הנפשי. לגרסת גב' איילון, ביום 13.10.2014 היא ביקרה במשרד התיווך של מר שמעון (הפועל באמצעות תיווך משי – צחי שמעון בע"מ, ולהלן – חברת התיווך). לאחר מכן הלכו השניים אל דירתה של גב' איילון. הביקור בדירה היה לדבריה במעמד בִּתה. לגרסתה של גב' איילון, אף שביקשה לערוך התעניינות ראשונית בלבד בשירותי התיווך של מר שמעון, הרי שמר שמעון, כסוחר ממולח, לחץ עליה לחתום על הסכם התיווך כבר באותה עת ושכנע אותה לעשות כן תוך דקות ספורות. לדבריה, תחת לחץ, וכשהיא נתונה במצב נפשי לא קל, חתמה על מסמכים להזמנת שירותי תיווך בבלעדיות (להלן – הסכם התיווך). גב' איילון גרסה כי באותו מעמד מסרה למר שמעון כי היא כבר עניינה מספר קרובים שלה ברכישת הדירה, ועל כן יתכן שלגביהם לא תזדקק לשירותיו. בשל כך הוסיף מר שמעון בכתב ידו בגב מסמכי הסכם התיווך כדלקמן: "ניתנת האופציה למוכרת לנסות להביא קונים עד לתאריך 20.10.14 מבני משפחתה הקרובים וללא דמי תיווך". גב' איילון טענה בתצהירה כי לא הייתה ערה למגבלת הזמן שנכתבה בתוספת זו. דמי התיווך שהוסכמו הם בשיעור 2% ממחיר המכירה בתוספת מע"מ.

גב' איילון הוסיפה בתצהירה כי מספר שעות לאחר חתימת הסכם התיווך התחרטה על כך, וניסתה ליצור קשר עם מר שמעון בבקשה לבטל את שנעשה, אולם לא עלה בידה להשיגו והיא השאירה במשיבון האוטומטי שלו הודעה קולית. גב' איילון הוסיפה כי שוחחה עם מר שמעון ביום המחרת וביקשה ממנו לבטל את ההסכם, אולם זה סרב.

בסופו של דבר מכרה גב' איילון את דירתה לשכנהּ, מר שמעון אברבוך. על-פי האמור בתצהירה, גב' איילון ומר אברבוך סיכמו את תנאיה הראשוניים של העסקה ביניהם ביום 10.12.2014. לדבריה, סיכום זה היה המשך למשא-ומתן ולהידברות שהחלה עוד לפני חודש אוקטובר 2014, היינו טרם נוצר הקשר עם המתווך מר שמעון (סעיפים 4 ו-18 לתצהירה).

בעקבות הסיכום בינה לבין מר אברבוך, הודיעה גב' איילון למר שמעון שיעצור את פעולות השיווק הנעשות על-ידו, מתוך מחשבה כי הדבר נובע מן ההסכמה עם מר שמעון שלפיה תוכל למכור את הדירה גם בכוחות עצמה וללא היעזרות בשירותיו. מר שמעון סרב למחול לגב' איילון על תשלום דמי התיווך. בנסיבות אלו נערכה במשרדי חברת התיווך ביום 11.12.2014 פגישה בין מר שמעון ובין גב' איילון, אשר הגיעה אליה כשהיא מלווה במר אברבוך. לתוכנה של פגישה זו נדרש בהמשך.

3.גרסתו של מר שמעון בקשר לנסיבות הזמנת שירותי התיווך היא שונה. מר שמעון מכחיש את הטענה כי הפעיל לחץ על גב' איילון לחתום על הסכם התיווך זמן קצר לאחר שהצדדים נפגשו. לגרסתו, בינו לבין גב' איילון היו מגעים בימים שקדמו לחתימה על הסכם התיווך, והחלטתה של גב' איילון להתקשר עימו נעשתה לאחר שקילה ומחשבה. לדבריו, בתחילת חודש אוקטובר 2014 הגיעה גב' איילון למשרדי התיווך שלו לאחר שהסתובבה ליד משרדו מספר פעמים ועיינה בפרסומים שנתלו בחלון הראווה של משרדו. לדברי מר שמעון, גב' איילון מסרה לו כי היא כבר התעניינה בנושא אצל מתווך אחר בשם ירון, וכי היא מתלבטת בין ירון לבינו. לדברי מר שמעון, ביום 12.10.2014 שוחחה עימו גב' איילון פעם נוספת, ומסרה כי היא מעדיפה אותו על-פני המתווך ירון. מר שמעון הציע לגב' איילון לשוחח בשמה עם המתווך ירון ולהסביר לו על העדפתה. לאחר מכן נפגשו הצדדים ביום 13.10.2014 בדירתה של גב' איילון, ובנוכחות בִּתה נחתמו מסמכי הסכם התיווך. מר שמעון מכחיש את הטענה שגב' איילון ביקשה ממנו סמוך לאחר מכן לבטל את הסכם התיווך. מר שמעון מוסיף כי לאחר חתימת הסכם התיווך הוא נקט פעולות לשם שיווק הדירה, פרסם אותה ואף מצא קונים פוטנציאליים.

לגרסת מר שמעון, ביום 9.12.2014 הוא הגיע לבניין שבו מצויה דירתה של גב' אילון, ונפגש עם בעל דירה אחר בבניין, מר אברבוך, וזאת כדי לקדם את מכירת דירתו. לדבריו, באותה פגישה מר שמעון עניין את מר אברבוך לרכוש את דירתה של שכנתו, גב' איילון. גרסת מר שמעון היא שמר אברבוך שמע על רצונה של גב' איילון למכור את דירתה לראשונה מפיו ובאותו מעמד. למחרת, יום 10.12.2014, הודיע מר אברבוך למר שמעון שמכר את דירתו. באותו היום גם הודיעה לו גב' איילון כי היא מבקשת ממנו לעצור את כל שירותי התיווך שכן איתרה רוכש לדירתה, וכי תפצה אותו עבור שירותיו בסך 10,000 ש"ח. סמיכות זמנים זו בין מכירת דירתו של מר אברבוך לבין מציאת רוכש לדירתה של גב' איילון עוררה את חשדו של מר שמעון, ולאחר שבירר בנושא מצא שהרוכש של דירתה של גב' איילון הוא אכן לא אחר מאשר מר אברבוך. בעקבות זאת, וכאמור, נערכה ביום 11.12.2014 פגישה בין השלושה, מר שמעון, גב' איילון ומר אברבוך.

4.הפגישה ביום 11.12.2014 ערכה כארבעים דקות. לדברי גב' איילון, במהלך הפגישה מר שמעון צעק עליה ואיים עליה בנקיטה בהליכים משפטיים ואף בטרפוד העסקה בינה לבין מר אברבוך. לגרסת גב' איילון, מר שמעון הוסיף ואיים כי יגיש נגדה תביעה בסכום הכפול מדמי התיווך, שכן הוא טען בפניה שנמנעו ממנו גם דמי התיווך שהיה מקבל מהקונים הפוטנציאליים שאיתר. לדבריה, לאור איומים אלו, כשהיא על סף בכי ותחת מחאה, נתנה גב' איילון בידי מר שמעון צ'ק בסך 61,360 ש"ח. סכום זה מהווה 2% מהתמורה עבור מכירת הדירה בתוספת מע"מ. יצוין כי הצ'ק נרשם ונחתם על-ידי גב' איילון בפנקס צ'קים של אִמה (גב' נעמי איילון ז"ל). על הצ'ק נרשם תאריך פירעון עתידי ליום 1.1.2015, ובתצהירה של גב' איילון נרשם כי עשתה כן מתוך אמונה שעד לאותו מועד תוכל לפנות לייעוץ משפטי בנושא.

גרסתו של מר שמעון לגבי אותה פגישה היא כמובן שונה. לדבריו, בפגישה הצדדים אומנם התווכחו זה עם זו, אולם לא הופעלו על גב' איילון לחץ או כפייה למסור את הצ'ק. לגרסתו, הצ'ק נמסר כפשרה בין הצדדים, לאור טענתו של מר שמעון שהנזק שנגרם לו הוא כפול שכן נמנעו ממנו דמי התיווך שהיה מקבל מן הקונים שאיתר לדירה.