תא"מ 40529-06-14 שיין & ביוטי בע"מ נ' בר

ביום 18.08.08 חתמו הצדדים על הסכם לפיו הנתבעת תנהל מספרה ומכון במלון גולדן טוליפ ותשלם לתובעת בתמורה לכך 11,500 ₪ במזומן בצירוף 5 שיקים בסך 7,500 ₪ כל אחד ובסך הכל 49,000 ₪ עבור 7 חודשים מיום 20.08.08 עד 20.03.09.

אין מחלוקת שהנתבעת שילמה 11,500 ₪ במזומן, ולטענת התובעת כל שאר השיקים חזרו ולפיכך היא תובעת את סכום השיקים בסך 37,500 ₪ בצירוף פיצוי מוסכם שנקבע בהסכם בסך 5,000 דולר (ששויים 17,980 ₪ ביום הגשת התביעה).

בכתב הגנתה (סעיף 6) מכחישה הנתבעת כי השיקים חזרו, ואולם מעבר לכך אינה מבהירה דבר באשר לתשלום התמורה המוסכמת. הנתבעת מודה כי היה עליה לשלם את הסכום האמור, ומכאן חל הכלל של "הודאה והדחה".

בדיון שהתקיים בבית המשפט טענה הנתבעת לראשונה כי שילמה את התמורה והבהירה כי אחד או שניים מאותם שיקים נפרעו ושאר הכסף שולם לתובעת במזומן באמצעות נציג התובעת, מר בני סלומון אשר היה מזדמן מעת לעת למספרה ומקבל ממנה את הכסף במזומן (עמ' 10 לפרוטוקול).

הנתבעת לא הבהירה כיצד בדיוק התנהלו הדברים, האם היא קיבלה את השיקים שמסרה בחזרה, האם היא שילמה למר סלומון מזומנים על פי מועדי פרעון השיקים, מדוע היה צורך לשלם במזומן אם התמורה כולה ניתנה מראש בשיקים דחויים. כאמור, גרסה זו עלתה לראשונה בדיון בבית המשפט והיא אינה מפורטת דיה והנתבעת לא נשמעה מהימנה ואני אינני מאמין לה ששילמה את התמורה.

התובעת צירפה לכתב התביעה שני מכתבים מעו"ד, האחד מיום 18.01.09 אשר נשלח לכתובתה של הנתבעת אולם לא נדרש על ידה, והשני מיום 05.03.09 אשר התקבל לכאורה על ידי הנתבעת, אולם היא מכחישה את קבלת שני המכתבים.

עוד טוענת התובעת כי במהלך הזמן נעשתה פגישת פישור בה ניסו הצדדים להגיע לידי הסכמה בעזרתו של עו"ד פפקין המנוח. הנתבעת הכחישה תחילה קיומה של פגישה כאמור, אולם לאחר מכן היא מאשרת שהה דבר כזה אולם היא לא זוכרת את הפרטים, כלומר היא זוכרת שהייתה פגישה אצל עו"ד פפקין אבל לא זוכרת מתי התקיימה פגישה זו ומה בדיוק היה שם (עמ' 15 לפרוטוקול).

טענה נוספת שעלתה על ידי הנתבעת לראשונה בדיון היא כי היא לא קיבלה את המכון שהייתה אמורה לקבל. בהסכם בין הצדדים, נספח א' לכתב התביעה, נרשם כי התובעת מעבירה לנתבעת את ניהול המספרה והמכון במלון.

בעמוד השני של נספח א' שהוא נספח לאותו הסכם, נרשם כי ביום 19.08.08 נמסרו לנתבעת המספרה ומכון יופי במלון גולדן טוליפ.

בכתב ההגנה בסעיפים 9, 10 ו – 11, מאשרת הנתבעת כי מדובר במספרה ובמכון יופי, אולם בדיון שהתקיים בפניי היא טענה לפתע כי לא מדובר במכון יופי אלא במכון כושר (עמ' 12 שו' 7).